עדות מפי השמועה "כפולה" בהליך הפלילי – מעמדה בדין הישראלי, הקשיים בקבלת הדין הקיים והצעה לפתרון

המאמר מבקש לבחון את מעמדה של עדות מפי השמועה "כפולה" בהליך הפלילי בישראל, לעמוד על הקשיים שבקבלת הדין המצוי ולהציע הסדר חדש אשר יש בו כדי לתת מענה לקשיים הקיימים. הדיון בשאלת מעמדה של עדות מפי השמועה כפולה הוא בעל חשיבות רבה. מלבד החשיבות שבהעלאת הנושא לשיח המשפטי האקדמי, הרי בהיבט הפרקטי של ניהול הליכים בבית המשפט, במקום שבו עדות שכזו היא רלוונטית, קבילותה או פסילתה עשויות להשפיע על ניהול ההליך הפלילי ועל תוצאותיו. זאת ועוד, הסדרת מעמדה של עדות זו עשויה להשפיע לא רק על ההליכים בבית המשפט אלא גם על החלטות חשובות בשלבים מוקדמים של ההליך הפלילי, כגון החלטה על סגירת תיק פלילי או לחלופין החלטה על הגשת כתב אישום הנסמכות על חומר חקירה הכולל עדות מפי השמועה כפולה, אחת או יותר. חרף חשיבותו של הנושא הוא טרם זכה לדיון ממצה ומעמיק בפסיקה ובספרות הישראלית. פקודת הראיות אינה מסדירה את מעמדה של עדות מפי השמועה כפולה, אולם מעמדה של זו מוסדר במשתמע בהלכה הפסוקה. על פי הסדר זה, עדות מפי השמועה כפולה היא ראיה בלתי קבילה בהיעדר הסכמת הצדדים להליך המשפטי או בהיעדרם של חריגים אשר יכשירו את העדות, על כל אחת מחוליותיה. המאמר הוא חידוש בתחום, בכמה מובנים: הן בעצם התייחסותו לנושא, הן בהיקף המחקר הרחב והמעמיק של סקירת הדין המצוי, הן ביצירת שלוש קטגוריות שאליהן ניתן לשייך סוגים שונים של עדות מפי השמועה כפולה, הן בדיון בגישה התאורטית ובמשפט המשווה, ובעיקר בשל הצעת הסדר חלופי לדין הקיים. המאמר מציע לאמץ הסדר חדש אשר נועד לאפשר לבית המשפט להכשיר חלק מן העדויות מפי השמועה כפולה כראיות קבילות באמצעות מלאכת איזון של מערך שיקולים שעליהם יופקד השופט בערכאה הדיונית. כך יהיה ניתן לבחון כל מקרה לגופו, ותימנע פסילה אפריורית של עדות שיכולה להיות מהימנה, ושיש בה צורך ממשי לגילוי האמת ולעשיית הצדק. המאמר מחולק לארבעה פרקים. הפרק הראשון עוסק במסגרת התאורטית לדיון בהסדרת מעמדה של עדות מפי השמועה כפולה. פרק זה מניח את התשתית העיונית לדיונים שבפרקים הבאים. הפרק השני דן במעמדה של עדות מפי השמועה כפולה בדין הקיים. במסגרת פרק זה מוצע לסווג עדויות מפי השמועה לאחת משלוש קטגוריות. בעוד שעל פי הדין הקיים, עדות מהקטגוריה הראשונה והשנייה היא ראיה קבילה בבית המשפט, עדות מהקטגוריה השלישית היא ראיה בלתי קבילה. לכן המאמר עוסק בעיקר בעדות מהקטגוריה השלישית בהציגו את הקושי בקבלת הדין הקיים בעניינה. בפרק השלישי מוצג מעמדה של עדות מפי השמועה כפולה בדין האנגלי ובדין האמריקאי, וכן תיבחן עמדתו של המשפט הקונטיננטלי, אשר מכיר בעדויות מפי השמועה כראיות קבילות. בפרק הרביעי והאחרון מוצע הסדר חלופי לדין הקיים בישראל, מוצגים הרציונלים שבבסיסו של זה וכן כלים ליישום ההסדר בעולם המעשה. (מתוך המאמר)