Abstract
ניצנים של העדפת המבטא הספרדי בתפילה ניכרו החל משלהי המאה ה-18 במרכז אירופה, למשל אצל המקובל האסקטי הרב נתן אדלר בפרנקפורט, אצל משכילים במזרח אירופה ואצל מתקני דת בגרמניה. תחיית העברית במבטא הספרדי כשפה מדוברת בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל התחילה אצל אליעזר בן יהודה ושותפיו, ועוגנה בהחלטת ועד הלשון העברית בשנת 1913. השיחה במבטא זה בכל תחומי החיים השגירה אותו בפיהם של צעירים בני כל העדות, ואין פלא שרבים מהם החלו להגות בו גם את תפילתם. עקב זאת עלתה גם בארץ, אף ביתר שאת מבחוץ לארץ , השאלה האם מותר וראוי למתפללים לעשות כן, או שמא חובתם להוסיף ולהתפלל דווקא במבטא שבו התפללו אבותיהם. המאמר עוסק במחלוקת בשאלה זו בין הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובין הרב שבתי בוחבוט. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 28-30 |
| Number of pages | 3 |
| Journal | עת-מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל |
| Volume | 240 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- קוק, אברהם יצחק -- רב -- 1865-1935
- Kook, Abraham Isaac -- 1865-1935
- תפילה (יהדות)
- Prayer -- Judaism
- בוחבוט, שבתאי -- רב -- 1870-1948
- פונטיקה עברית
- Hebrew language -- Phonetics
- עדות המזרח
- Mizrahim
- אשכנזים
- Ashkenazim
- שפה עברית -- תקופה מודרנית
- Hebrew language, Modern
- הגייה עברית
- Hebrew language -- Pronunciation
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Kook, Abraham Isaac -- 1865-1935 -- Language
- Bochbout, Shabtai -- 1870-1948
- Hebrew language -- Accents and accentuation -- History
- Prayer -- Judaism -- Language
- Eretz Israel -- Languages