Abstract
ב מכלול השאלות והקשרים שבין עולם הספרות לעולם ההיסטוריה ענייננו כאן הוא השאלה הפוליטית דווקא: האם, מתי, ועד כמה הספרות היא בגדר פקטור פוליטי? האם ובאלה תנאים מיטשטשת ההבחנה העקרונית בין ׳עולם הרוח׳ הספרותי ובין ׳עולם המעשה׳ של ההיסטוריה? מתי ומדוע מתעצם משקלה הסגולי של הספרות בתוך ה קונטקסט של ההוויה ההיסטורית, והספרות חדלה להיות אופן של אמירה ביחס להיסטוריה ונעשית ׳נפש פועלת׳, כביכול, בתוך ההיסטוריה גופא? והאם אין סתירה ע קרונית בין תמונת העולם הבדוי־הפנימי־היצירתי של הספרות ובין האקטיביזם הפוליטי המגשר ע ל הפער שבין החיים לאמנות? כ ל דיון היסטורי־פוליטי בשאלת האקטיביזם הספרותי בהיסטוריה נוגע אפוא מ לכתחילה בטיב הקשר שבין הספרות להיסטוריה, ולפיכך הוא חייב להתבסם ע ל שלוש הנחות יסוד הנבנות זו ע ל גבי זו: א) מהות האמירה הספרותית כ לפי המציאות; a היסוד המהפכני - המחאה, הביקורת והאמביוולנטיות הגלומים במעמדו של הסופר ובמיקומה של הספרות כלפי המציאות - וזאת משום ייחודה של האמירה הספרותית; ג< הפוטנציאל הקיים בטקסט הספרותי לשמש א ת העיון הפוליטי־היסטורי במציאות
כרובד מעמיק ואמביוולנטי בפרשנותה של מציאות זו.
כרובד מעמיק ואמביוולנטי בפרשנותה של מציאות זו.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 463-486 |
Number of pages | 24 |
Journal | עיונים בתקומת ישראל |
Volume | 7 |
State | Published - 1997 |