Abstract
במאמר זה דן מחבר המאמר בשתי הלכות העוסקות בנתינת כסף הקידושין. ההלכה הראשונה עוסקת בנתינת הכסף לאדם אחר. הברייתא בתוספתא פוסלת קידושין אלו, שהרי האישה לא קיבלה את הכסף. ברם, בתלמודים אנו מוצאים שיטות אמוראיות המכשירות את הקידושין. הירושלמי אינו מזכיר את הברייתא בתוספתא הפוסלת את הקידושין. אך הבבלי, אגב צריכותא שהוא עושה למקרים המופיעים בברייתא שבבלי, מבאר שהקידושין לא חלים כיוון שהיא דוחה אותו ואינה רוצה בקידושין. ההלכה השנייה עוסקת בנתינה חלקית של כסף הקידושין. הברייתא אומרת שכאשר האיש קידש במנה הם יכולים לחזור בהם עד שישלים את נתינתו. אך אם הוא קידש אותה במנה זו ונמצא שאין שם מנה אינה מקודשת. ר' אלעזר חולק על ההלכה הראשונה וסובר שהיא מקודשת והוא צריך להשלים. רב אשי מיישב את הלכת הברייתא עם הלכת ר' אלעזר. אך הבבלי מוסיף תירוץ נוסף וממנו עולה שאף אם קידש במנה זו ונמצא חסר דינר יכול להשלים. עיון בברייתות אלה ובהשתלשלותן בסוגיות התלמודים מלמד שבתלמודים הקלו בנתינת כסף הקידושין. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 67-95 |
| Number of pages | 29 |
| Journal | מורשת ישראל |
| Volume | 14 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Criticism, Textual
- Marriage (Jewish law)
- Talmud Bavli -- Kiddushin
- Talmud Yerushalmi -- Kiddushin
- Tosefta -- Kiddushin