Abstract
המהפכה במעמד האישה הובילה לפתיחת שערי ההשכלה לפני נשים והביאה את הנשים בכלל ויהודיות בפרט לעיסוק אינטנסיבי בענייני חינוך. מפעל בניין הארץ שהחל בשלהי המאה ה-19, כלל את הקמתה של מערכת חינוך עברי חדשה, ולנשים היו בה מגוון תפקידים. שתי נשים יוצאות דופן, הנרייטה סאלד ושושנה פרסיץ, עסקו בהווית הדרך בחינוך - סאלד בהנהלה הציונית ופרסיץ בעיריית תל אביב. חינוך הגיל הרך בגיל הילדים היה תחום חדשני וגדול, ורובו ככולו היה מופרד בידי נשים. תפקידם הראשון במעלה של הגנים היה הפצת הדיבור העברי, הכנת הילדים הרכים ללימוד בבתי הספר וכן חינוך הילדים ומשפחותיהם לתזונה נכונה, להיגיינה ולבריאות. נוסף על מילוי תפקידים אלו, נשים רבות יזמוהקמה של מוסדות חינוך חדשים וניהלו אותם. עם נשים אלו נמנו סלמה רופין, שייסדה את בית הספר הראשון למוזיקה, דבורה קלן, שייסדה את בית הספר הפרוגרסיבי הראשון בארץ, מינה גורמן ואירנה גסטר, שניהלו את המוסדות הראשונים לחינוך מיוחד, רחל שוורץ, שניהלה את מגרשי המשחקים ועוד. בארץ ישראל התחוללה מהפכה משולשת: ציונית, נשית וחינוכית, ושלוש המהפכות העצימו זו את זו. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 15-28 |
| Number of pages | 14 |
| Journal | דפים |
| Volume | 77 |
| State | Published - 2022 |