Abstract
מאמר זה עוסק במידת ההלימה בין ההתמקצעות הנשית ובין אורחות חייה של האישה בביתה ובחיק משפחתה. המחקר מאיר את נתיב השתלבותן של עורכות הדין הראשונות בארץ בפרופסיה המשפטית ואת הקשר הפרדוקסלי שבין עשייתן הציבורית לחייהן הפרטיים. המחבר בוחן את התנהלותן של כמה עשרות נשים שכבר בשנות המנדט הצליחו לחדור לתחום המשפט - עיסוק בעל תדמית גברית מובהקת - ומתאר את המחיר שהיה כרוך בהשגתו של שוויון זה. רבות מעורכות הדין הראשונות ביקשו להידמות לגברים, כך שהסתייגו מביטויי פמיניזם וקולן הנשי נאלם. החוקרת אריאלה פרידמן ציינה בהקשר זה כי התנגדותן להזדהות נשית נבעה 'מחששן מהמחיר שתצטרכנה לשלם אם לא תלכנה בתלם'. ואכן, המחבר טוען כי הן 'ניסו להתאים את עצמן לאמת המידה הגברית בפרופסיה המשפטית'. עורכות הדין הראשונות, כמו הקיבוצניקיות שחיו בעין חרוד, ראו בטשטוש זהותן המגדרית ציר שיוביל לשילובן בחברה. הניתוח הפרטני של המחבר והתעכבותו על התחנות בחייהן של המשפטניות העבריות, המעידים על העיסוק המחקרי במעבר מהפרטי לציבורי, ממחישים את הצורך ביצירת הגדרות מגדריות חדשות בעולמנו הממוגדר. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Title of host publication | מגדר בישראל (קובץ בעריכת מרגלית שילה וגדעון כ"ץ) |
| Publisher | הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות |
| Pages | כר' א: 263-305 |
| State | Published - 2011 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality
IHP Publications
- ihp
- Feminism
- Professions
- Women -- Eretz Israel -- History
- Women -- Legal status, laws, etc
- Women judges
- Women lawyers
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver