Abstract
בראשית העת החדשה ניסח מחדש המהר"ל מפראג את התיאולוגיה היהודית בקורפוס ספרותי רחב היקף. אחד ממוקדי משנתו היא התפיסה המשיחית, הנפרשת בחיבורו הגדול "נצח ישראל". חיבור זה משרטט בפרוטרוט משנה אסכטולוגית שלמה המגדירה מחדש את יחסי ישראל והעמים, את תהליכי הגלות והגאולה ואת אופי התקופה המשיחית. תורתו של המהר"ל, ובכללה משנתו המשיחית, היו מקור נובע לזרמים הגותיים חשובים, ובהם ראשי החסידות, חלק מאישי תנועת המוסר והוגים נוספים. המאמר מתרכז במשנתו של ר' יואל טייטלבוים מסטמר ומבקש לבחון מה טיבו ומטרתו של השימוש ב"נצח ישראל" בדיוניו האסכטולוגים. לשם כך מציע מחבר המאמר את הסוגיות בהם מבסס הרבי מסטמר את תפיסת הגאולה שלו על משנת מהר"ל ב"נצח ישראל", ובודק אם עמדתו נאמנה למקור המהר"לי. במהלך המאמר בוחן המחבר הסברים חלופיים לדברי המהר"ל בסוגיות הללו וכפי שהן הוצעו באריכות בחיבוריהם של בני חוג הראי"ה קוק.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 77-92 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה |
| Volume | 78 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Eschatology, Jewish
- Judah Loew ben Bezalel -- approximately 1525-1609
- Messianism
- Redemption
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver