ניתוח ניאו-מוסדי של עליית מוזיקה מזרחית לייט ברדיו הישראלי בשנים 1995-2010

This study presents a neo-institutional analysis of Israeli radio music following privatization reforms in the field. The introduction of a US commercial radio format by the Israeli military station and the specialization of Lev Hamedina regional radio in Israeli Mediterranean music built up mimetic pressures across the field to marginalize hardcore Mizrachi songs in favor of light Mizrachi music, which enjoys stylistic flexibility. This new category mediated with other established genres and crystallized under the label "Israeli Mediterranean pop." This entailed a series of erasures which replaced Arab-Muslim sources with a Mediterranean context. The study underscores how privatization reforms encouraged actors in the field to attain institutional legitimacy by invoking national identity through the systematic erasure of foreign sources. המאמר מציג ניתוח ניאו-מוסדי של שדה המוזיקה ברדיו בישראל בעקבות תהליך ההפרטה בשדה. כחלק ממחקר אתנוגרפי ברדיו הממלכתי והאזורי, בוחן המאמר ייבוא של פורמט שידור מסחרי בגלגל"צ ואת מיצובו האסטרטגי של רדיו לב המדינה סביב מוזיקה ישראלית ים-תיכונית. לחצים מימטיים לכל רוחב השדה הובילו להמשך מידורם של שירים מזרחיים "כבדים" לצד דחיפה למוזיקה מזרחית "לייט" המתאפיינת בגמישות סגנונית. זו פעלה כקטגוריה מתווכת בין יתר הז'אנרים והביאה למיזוגם החלקי תחת תווית של פופ ים-תיכוני. בבסיס התהליך טמונה סדרה של מחיקות סגנוניות ויח"צניות, שעיקרן טשטוש המקורות המוזיקליים הערביים-מוסלמיים והתקתם למרחב הים התיכון. בניגוד לציפיות שההפרטה תגביר את הפיצול ואת ההטרוגניות בשדה אגב ירידה בהזדהות הלאומית, נראה כיצד מאבקם של שחקנים להשגת לגיטימציה מוסדית בשדה תחרותי מתורגם להדגשת זהות לאומית דווקא, אגב מחיקה שיטתית של מקורות השפעה זרים.