Abstract
גישת אי-צדק אקלימי טוענת להתבססותה של חלוקה לא שווה בקרב מדינות ברחבי העולם בין פליטות גזי החממה והתרומה להתחממות העולמית, לבין רמות הפגיעות ממנה. כהמשך לגישה זו, המאמר מציע מסגרת לניתוח חברתי של משבר האקלים המתמקדת ביחידת ניתוח חברתית, ובאמצעותה נדגים את תהליך התהוותו של אי-צדק אקלימי גם ברמה המקומית. עם זאת, בהתאם לגישת הצטלבויות מיקומי שוליים, נתאר כיצד ההשתייכות למיקום חברתי על רקע מעמד חברתי-כלכלי, מגדר ומוצא לאומי או אתני, מעצבת את רמות הפגיעות מההשלכות של משבר האקלים. לנוכח הדברים הללו מוצעות המלצות להמשך מחקר ופעולה בנושא כדי לפתח חוסן חברתי ולקדם צדק אקלימי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| State | Published - 2021 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 10 Reduced Inequalities -
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP Publications
- ihp
- Climatic changes
- Environmental justice
- Ethnic groups
- Ethnology
- Global warming
- Greenhouse gases
- Poor
- Poverty
- Social ecology
- Social stratification
- Women -- Violence against
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver