ניהול ידע באירגוני בריאות

בשנת 2002 הוחלט באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל להקים תשתית לניהול הידע הארגוני, ונבחרו מספר יחידות להנעת התהליך, ביניהן חיל הרפואה. בעבודה זו מובאות התובנות מתהליך בניית מנגנוני ניהול הידע בשירותי הרפואה בצה"ל כארגון בריאות. לשם כך נסקרו שירותי הרפואה בצה"ל, התהליכים המרכזיים בהם זוהו ומופו, והמשתתפים המרכזיים בתהליכים אלו רואיינו. על-פי ניתוח זה נבחר תהליך מרכזי להתמקדות בניהול הידע. אותרו בו פערי הידע המשמעותיים, ותוכנן מענה על-ידי שירותי ידע והמלצות תהליכיות ותרבותיות. במקביל נערכו מפגשים עם גורמי ניהול ידע בארגוני בריאות בישראל, ונסרקו הספרות המקצועית והמידע הקיים באינטרנט. התקבלו במחקר תוצאות המיפוי ותכנון המענה. בארגוני בריאות, מרבית ההחלטות בעלות משמעות קלינית, מינהלית ותקציבית מתקבלות במפגש הרפואה. בסביבה המשתנה במהירות רבה, למטפל המקצועי יש פערי ידע רפואי-קליני ופערי ידע רפואי-מינהלי. השאיפה למתן הטיפול הטוב והיעיל ביותר מחייבת צמצום פערים אלה. לפיכך, נקודת ההתערבות המיטבית היא במפגש הרפואי, טרם קבלת ההחלטות. הידע הרפואי - הקליני והמינהלי - מגיע ממקורות שונים ובפורמטים מגוונים, קשה לאחזור פשוט או מלא, אינו מוגש בצורה נוחה לקליטה ויישום, ואינו תמיד מעודכן. המענה לניהול ידע ארגוני מיטבי במפגש הרפואי יינתן במסגרת פורטל ידע ארגוני ויתבסס על שישה מרכיבים: 1) הסתייעות בקידוד אבחנות כרכיב תשתית: כמפתח לחיפוש ואחזור בכלל שירותי הידע; 2) הוראות ועדכוני מדיניות רפואה ארגונית; 3) הוראות ועדכונים קליניים; 4) סל בריאות: ידע קליני ומינהלי; 5) ניהול איכות ברפואה: ניהול סיכונים, בקרת איכות רפואה והדרכה; 6) עמיתים, מומחים ומשוב: מנגנון לחיבור כלל העוסקים ברפואה ראשונית לידי קהילת ידע (תוך הקמת תת-קהילות ייחודיות בתוכה). אימוץ אסטרטגיה זו לניהול הידע מהווה פתרון כולל המבטיח נגישות מלאה למידע שלם ועדכני וקישוריות מיטבית בין קובעי המדיניות ומיישמיה. פתרון זה יכול להביא לשיפור משמעותי באיכות הטיפול, להקטנת סיכונים ולניצול מיטבי של משאבי הארגון. (התקציר מתוך המאמר)