נאורות דתית ופייטיזם בבית הכנסת: על דרשותיו של גוטהולד סלומון בהיכל בהמבורג: על דרשותיו של גוטהולד סלומון בהיכל בהמבורג

מאמר זה דן בדרשותיו של גוטהולד סלומון (1784-1862) מן השליש הראשון של המאה התשע עשרה. בכהונתו כדרשן ההיכל בהמבורג במשך כמעט ארבעה עשורים, היה סלומון מייסדה של הדרשנות היהודית המודרנית, ומכוננה של התנועה לתיקונים בדת בגרמניה. במאמר אבקש להציע שייחודיותו של סלומון כדרשן וכאיש דת נעוצה בשילוב שכרך בכתביו בין הנאורות הדתית ובין הפייטיזם הפרוטסטנטי, ובמאפיינים של אלה שהוכנסו אל בית הכנסת, תוך התאמת המסרים והציטוטים לקהל המאזינים היהודי. בין השאר הדגיש סלומון את חשיבותן של ההתלהבות והדבקות בזמן הפולחן, שאפשרו למאמינים לחוש ריגוש דתי ואהבה לאל. לדידו של סלומון הסובלנות כלפי בני דתות אחרות או בני אותה דת המחזיקים בעמדות שונות היא מאבני היסוד של הדת היהודית, כמו גם האמונה ההגיונית או התבונית. הוא גם התנסח במונחים פייטיסטיים מובהקים, כמו 'לידה מחדש' (Wiederge burt) ו'האמונה שבלב' - (Herzens Religion). הוא סבר שיש להכליל את הנשים בפולחן הציבורי באמצעות תרגום התפילה ונשיאת דרשה בגרמנית, ואף טען שעל כתפי האימהות מוטלת האחריות לדאוג לחינוך הדתי של הילדים ולהביאם לבית הכנסת. מסקנת המאמר היא שסלומון יצק עולמות תוכן חדשים לתוך הדרשה היהודית, וביטא במשנתו הדתית סוג מסוים וחדש של 'פייטיזם יהודי', שהשתלב עם תפיסתו את הנאורות הדתית. כל אלה שולבו יחד בתוך הפולחן המתחדש של ההיכל בהמבורג, בתקופה שבה מגמת התיקונים בדת בגרמניה התמסדה לכדי תנועה דתית של ממש. (מתוך המאמר)