מתכון לאפיית לחם הפנים

לחם הפנים היה מאפה מיוחד שהונח על שולחן הזהב במקדש. על פי הציווי בתורה מדובר בשתים עשרה חלות עשויות סולת, המונחות בשתי מערכות, שש חלות למערכת. רוב המידע על תכונותיו של לחם הפנים מפורט בספרות חז"ל, אם כי אין לנו כמעט פרטים על אופן הכנתו. מלאכת הכנת לחם הפנים דרשה מיומנות מקצועית, ואפייתו הייתה בידי משפחת גרמו ששמרה את הידע הזה לעצמה. בשל כך חכמים הזכירו אותם לגנאי: "של בית גרמו – לא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים". חז"ל ניסו לשבור את המונופול של בית גרמו והזמינו אומני אפייה מאלכסנדריה לאפות את לחם הפנים למקדש, אך הללו לא הצליחו להגיע למוצר מוגמר איכותי. קיים קושי רב בניסיון להבין את ההבדלים בדרך האפייה בין שיטת בית גרמו לזו של אומני אלכסנדריה, בראש ובראשונה בגלל הגרסאות הסותרות במקבילות השונות המתעדות זאת בספרות חז"ל, ולכן גם תוצאות המחקר המובא במאמר נותרו בגדר פרשנות אפשרית בלבד. מטרת המחקר הנוכחי היא לנסות ולהציע מתכון אפשרי לאפיית לחם הפנים שהיה במקדש. הצעה זו מבוססת על מקורות חז"ל, ועל פי הבנת המציאות הריאלית והטכנולוגית כפי שהיא ידועה לנו מאותה תקופה.