Abstract
מחקר זה מבקש לבדוק את תפוצתם של המשפטים החסרים, בני-ההשלמה וחד-אבריים, במחזה ובסיפורת. מטרתו היא לעמוד על כמה תופעות מורפוסינטאקטיות ותחביריות, שלא נדונו אצל אחרים או שלא נחקרו אצלם דרך שיטה. ההנחה הראשונית הייתה, שלשון הסיפורת תמעט בשימוש במבנים חסרים, ואילו לשון המחזה שעיקרה דיאלוג תכביר בהם. לצורך זה, נבחרו ארבעה סופרים בני-זמננו שפרסמו הן מחזות והן סיפורים: נתן שחם, משה שמיר, אברהם ב' יהושע ושולמית לפיד. נבחרו סופרים שכתבו את שתי הסוגות (ז'אנרים), על-פני השוואה אקראית של מחזות ושל סיפורים מאת סופרים שונים, כי הסגנון האישי של הכותבים יכול היה לעוות את התוצאות. גם זמני הפרסום דומים, כדי למנוע גורמים, כגון שינויי לשון במשך הזמן, שישפיעו על התוצאות. בסיפורת נבדקו בשיטתיות 55 עמודים אצל כל סופר. המחזות נבדקו בשלמותם.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 297-308 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | תעודה |
| Volume | ט |
| State | Published - 1995 |
IHP Publications
- ihp
- Grammar, Comparative and general -- Ellipsis
- Grammar, Comparative and general -- Sentences
- Hebrew drama
- Hebrew fiction
- Hebrew literature, Modern
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Hebrew language, Modern