Abstract
במהלך העקירה מגוש קטיף נפגעו מערכות חיים רבות של תושביו, כגון החינוך והמשפחה, שאיבדה את ביתה ואת שגרת החיים שהיתה מורגלת בה. מערכת מרכזית נוספת שנפגעה היא הקהילה, אשר ברוב המקרים התפצלה, ולעיתים אף התפרקה. מאמר זה מציג מחקר שנעשה כשנתיים לאחר העקירה, והתמקד בטיפול קבוצתי קצר מועד במוזיקה בשש נערות בנות 12-14 מעקורי גוש קטיף. מטרת המחקר הייתה לבחון את משמעות הטיפול עבור הנערות ואת השפעתו עליהן. ממצאי המחקר מצביעים על שלוש קטגוריות מרכזיות: פוסט-טראומה, אבדן והתמודדות. הפוסט-טראומה באה לידי ביטוי בתופעות חודרניות, כלומר חוויה מחדש של האירוע הטראומטי, הימנעות מביצוע מטלות ועוררות גופנית ונפשית רבה. האבדן התבטא בתחושות של חסר, געגועים, כעס וכאב. ההתמודדות התבטאה בדרכים שונות: פעילות גופנית מוגברת, הבעת רגש, אמונה ותקווה, חברות ותפיסת הקבוצה כמקור של כוח ותמיכה. עוד נמצא, שלסוג זה של טיפול קבוצתי קצר מועד התאים מודל עבודה מובנה יותר מאשר מודל עבודה שאינו מובנה. ביטויי הפוסט-טראומה פחתו באופן ניכר לקראת סוף התהליך. ביטויי האבדן שהתגלו בתחילת התהליך פחתו באופן ניכר בהמשכו, וחלקם אף נעלמו לקראת סופו. התהליך שעברו משתתפות המחקר דומה לשניים מתוך חמשת השלבים של עיבוד אבל על פי קובלר-רוס (2002). (מתוך המאמר) המחקר מתבסס על שילוב של שיטות איכותניות וכמותיות. מאמר זה מתבסס על עבודת דוקטורט שכתבה חוה וייס, מטפלת במוזיקה, בהנחיית פרופ' דורית אמיר, במחלקה למוזיקה של אוניברסיטת בר-אילן.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 61-87 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית |
| Volume | 37 |
| State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Adjustment (Psychology)
- Brief psychotherapy
- Forced migration -- Gaza Strip -- Gush Katif
- Forced migration -- Israel -- Psychological aspects
- Group psychotherapy
- Loss (Psychology)
- Music therapy
- Post-traumatic stress disorder