משלמה בובר למרטין בובר: על שתי תפיסות של קדמוניות הטקסט היהודי

אין ספק כי החניכה בבית סבו של שלמה בובר שבלמברג, שהיה מהמלומדים הבולטים ביותר בסוף המאה התשע-עשרה במזרח אירופה, הטביעה את רישומה על צמיחתו האינטלקטואלית המוקדמת של מרטין בובר. השפעתה הדומיננטית של סביבת גידול זו, שבה הייתה לבובר הנער גישה לאחד מאוספי הספרים וכתבי היד המרשימים ביותר בקנה המידה של מלומדים יהודים באותה העת, הייתה מכרעת. אולם מאמר זה מבקש לשרטט דווקא את קווי ההבדל העקרוניים בגישתם של הסב ונכדו לטקסטים יהודיים. הבדל זה מצטייר מתוך ההשוואה בין דרך הכינוס של כתבים חסידיים בידי מרטין בובר לבין דרך הפעולה של סבו בכינוס ספרות המדרש. המחבר מצביע על כך שבפרויקט של מרטין בובר מסתמנת פרדה מעיקרון פרדיגמטי שעליו התחנך בבית הסב, עד כדי כך שאפשר לראות בעמדתו של הנכד צורה של מרד, כלפי התפיסה הטקסטואלית שייצג סבו. (מתוך המאמר)