Abstract
המאמר דן במפגש בין ההגמוניה (המוסדות הלאומיים) לבין "האחר" (עולי תימן) במושב העובדים רביד, בשני העשורים שלפני קום המדינה, והוא מצביע על הדו-ערכיות של השדה התרבותי שבו נפגשים קולטים ונקלטים. המאמר מראה שלעומת מושבים אחרים, שנהפכו לאחר הקמת המדינה למנגנונים להשגת מדיניות "כור ההיתוך", נהפך מושב רביד, ממניעים פוליטיים של המוסדות, לטריטוריה היברידית, שהתקיים בה תהליך של משא-ומתן. הנקלטים (מתיישבי רביד) ביקשו להידמות לקולטים, אך לא להיטמע, וההכלאה הבו-זמנית, תוך כדי תהליך של פרשנות עצמאית, ביטאה הפנמה של עקרונות החברה היישובית, אך גם התנגדות כלפיה. הקולטים (המוסדות המיישבים) ניסו "לתרבת" את התימנים ולכפות עליהם את עקרונות המושב, אך התפשרו בהדרגה, תוך כדי סטייה מהאידיאולוגיה היישובית. הקול ההגמוני לא פעל על-פי התוכנית שהציב לעצמו, וגם לא היה אחיד
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 389-420 |
| Number of pages | 32 |
| Journal | סוציולוגיה ישראלית: כתב-עת לחקר החברה הישראלית |
| Volume | 6 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Cultural pluralism
- Immigrant absorption -- Israel
- Jews, Yemeni -- Israel
- Ravid (Israel)