מרוסיה לארץ-ישראל באהבה: ראשית הבוטניקה הארץ-ישראלית, ווילוב, וולקני ואיג

מאמר זה מתאר את שיתוף הפעולה בין מייסדי תחום מדעי הצמח בארץ לבין ניקולאי איוונוביץ' וָוִילוֹב, חוקר פורץ דרך במספר תחומים בגנטיקה, בוטניקה וחקלאות ומגדולי החוקרים בראשית המאה העשרים. ווילוב ביקר בארץ בסתיו 926 . במאמר מוצג לראשונה מכתב עלום שכתב אל יצחק אלעזרי־ווֹקני, ואשר מעיד על הבנה וקרבה ששררו בין ווילוב לבין מייסד האגרונומיה החדשה בארץ. מחברי המאמר מנתחים את השפעת שיעור קומתו המדעי ואישיותו הכריזמטית של ווילוב על אלכסנדר איג - שכונה ’יוצר מדע הצמח בארץ' - בתחילת דרכו באוניברסיטה. ווילוב ואיג היו שניהם נלהבים מן המדע המתחדש בארצות מגוריהם, ולמן פגישתם אימץ איג את דרכו של ווילוב בפיתוח מחקר מדעי בסיסי מעבר לגבולות פוליטיים ולאומיים. שני המדענים הגדולים, ווילוב ואיג, הלכו לעולמם בגיל צעיר, בשיא פריחתם והשפעתם המדעית, ולא השאירו אחריהם אוטוביוגרפיה וארכיונים מסודרים. בעקבות הפגישה עם ווילוב החל איג לעסוק בפיטו־סוציולוגיה, הגדיר לראשונה את שלושת החבלים הפיטו־גיאוגרפיים בארץ - החבל הים תיכוני, החבל האירנו־טורניו החבל הסהרו־סינדי (הסהרו־ערבי) - והכין לפי חלוקה זואת מפת הצומח הראשונה של ארץ־ישראל. בהמשך הוא ייסד בירושלים גן בוטני ראשון מסוגו בארץ, המבוסס על החבלים השונים - מעין מיניאטורה של ארץ־ישראל, תיאר 150 מינים חדשים למדע, והכין חומר למגדיר צמחים מדעי הפונה אל הקהילה המדעית וכן אל הציבור הרחב. מחברי המאמר מצביעים על ההתאמה בין שיטות העבודה של איג לבין המלצותיו של ווילוב, ולדעתם התאמה זו מסייעת להבין את דרכו של איג ואת רוח העבודה שלו ושל דורות של בוטנאים ישראלים שהמשיכו את דרכו. (מתוך המאמר)