מרד שבע בן בכרי במבט היסטורי, היסטוריוגרפי וספרותי

למרות הישגיו הצבאיים, המדיניים והמנהיגותיים של דוד המלך על כלל ישראל וכשליט על במרחב האזורי מוסר לנו ספר שמואל על שני מרידות גדולות ומסוכנות שפרצו זו אחר זו נגד דוד בממלכתו אך דוכאו, אם כי במאמץ רב. בראש המרידה הראשונה עמד בנו הגדול של המלך דוד - אבשלום, ובראש המרידה שאחריה עמד שבע בן בכרי ממשפחת שאול, המלך הקודם. שני ראשי המורדים נהרגו כתוצאה מפעילותו של יואב בן צרויה, שר הצבא של המלך דוד. ובשני האירועים הסתיימה המערכה בתקיעת שופר של יואב בן צרויה. ככל הנראה פרצו מרידות אלו בשנים הראשונות של העשור האחרון למלכות דוד. הן במקרא והן בפרשנות ובמחקר עולות השאלות בדבר הגורמים למרידות אלה במלכות דוד בעלת ההישיגים המרשימים. המאמר מבקש לבחון בראייה אינטר-דיסציפלינרית את המרידה השנייה תחת מנהיגותו של שבע בן בכרי, כמסופר בספר שמואל ב' פרקים י"ט-כ. (מתוך המאמר)