Abstract
מאמר זה מבקש לטעון כי בניסיון לקבוע אם יצירה עומדת בדרישת המקוריות שבחוק זכות יוצרים ניתן להתחקות אחר כוונת היוצר באשר לטיבה של יצירתו, וזאת על בסיס כוונתו הסובייקטיבית או על בסיס הכוונה האובייקטיבית הנלמדת מנסיבות יצירתה של היצירה. על בתי-המשפט לבחון כיצד היוצר עצמו תפס את יצירתו וכיצד הוא ביקש שהיא תתקבל בקרב הציבור. בהעדר כוונה סובייקטיבית ידועה באשר לטיבה של יצירתו, על מבחן הכוונה האובייקטיבי להתחקות אחר ראיות אובייקטיביות הנוגעות ביצירה, ולבחון כיצד היצירה נתפסת בעיני הציבור. כפי שנראה, אימוצו של מבחן כוונת היוצר בדיני זכויות יוצרים היה יכול לסייע בסיווגה המדויק של היצירה שנדונה בעניין קימרון, ובתוך כך לתמוך בפסק-דינו של השופט טירקל, וביכולתו לסייע בסיווגן המדויק של יצירות רבות נוספות במקרים שעוד עתידים להתברר בבתי-המשפט. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 267-303 |
Number of pages | 37 |
Journal | מאזני משפט |
Volume | 12 |
State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Comparative law
- Copyright
- Intention
- Judgments
- Originality