מעשה השור: עגנון על הטרוטופיה ושמה 'אבי השור'

משה גולצ'ין

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

"מקום אחד יש בירושלים ונקרא אבי השור. ולמה נקרא אבי השור, על שום מעשה שהיה". פתיחה זו לסיפורו של עגנון 'אבי השור' כופה על הקורא להפנות את הקשב לסוגיה גיאוגרפית-אטיולוגית (שאותה בחר עגנון לשבץ בכרך סיפוריו 'עד הנה' בין הסיפור 'פרנהיים' לבין הסיפור 'עידו ועינם'). המספר מציב בפני הקורא את סיפורו של "זקן אחד [ש]היה בירושלים", דמות אנונימית הנטולה שם ואינה נטועה בזמן מסוים ששמו ניתן לו על שום שהיה ברשותו שור פלאי. פתיחה זו מזכירה הן בקווי העלילה שלה, הן במוטיביקה הסיפורית והן במבנה השיח שלה את הסיפור הידוע של עגנון 'מעשה העז', עד כי הקורא אינו יכול שלא להבחין ב'תאומות' של שני הסיפורים: 'מעשה העז' ו"מעשה השור", שניהם בבעלות איש זקן. הראשון אלגוריה אטיולוגית על יחסי גולה וארץ-ישראל והשני על המתחולל בארץ-ישראל גופה אך עניינו אף הוא בגלות. התאומות הזו היא שמזמינה לכתחילה פעילות הרמנויטית דומה לגבי שתי היצירות - דהיינו פרשנות המפקיעה את המתרחש מפשוטו ומעבירה אותו אל עולם של משמעויות שהוא מרוחק מן הסיפר המיידי של היצירה. 'אבי השור' נבחן במהלך חיבור זה כסיפור אטיולוגי אלגורי העוסק שוב בשאלת ההתגלות המשיחית בסיפורי עגנון, הפעם בדמות שור, שהמרחב הקהילתי אינו כשר וראוי לקולטה, והוא מבזה אותה בגסות רוח השלטת במרחב שהוא מרחב שבין הקדוש המוחלט והטמא המוחלט. עגנון המספר ניחן ביכולת לשמוע את שופרות הגאולה האלה (אותן קרני שור המתגוללות באשפה) מה שאין כן קהילת הקוראים שלו בני זמנו. בסיפור הזה ממשיך עגנון את פרויקט הגאולה שלו שראשיתו ב'מעשה העז' בדור שלאחר ימי-הראשונים שנתגלגלו לצפת, ומצביע על גבולותיה הטראגיים והמתסכלים של הגאולה שבדור-היורד, דור תשות-הכוח של ימי העלייה החמישית.
Original languageHebrew
Pages (from-to)138-153
Number of pages16
Journalעין גימל: כתב עת לחקר יצירת עגנון
Volume2
StatePublished - 2012

Keywords

  • עגנון, שמואל יוסף -- אבי השור (ספור)
  • הטרוטופיה

IHP Publications

  • ihp
  • עגנון, שמואל יוסף -- אבי השור (ספור)
  • הטרוטופיה

Cite this