מערת עבוד בימי מרידות היהודים ברומאים: תובנות חדשות לאור ממצאים חדשים וניתוח הממצא הקרמי

הכפר עבוד (עאבוד) שבדרום-מערב השומרון נודע לציבור החוקרים והמטיילים בזכות מערות הקבורה המפוארות החצובות בקרבתו. לאחרונה נתגלתה בקרבת הכפר מערה קרסטית גדולה ומסועפת, ובה שרידי פעילות אדם מתקופות שונות. מערה זו, הנקראת מערת עבוד, ממוקמת במדרון טרשי בגדתו הצפונית של נחל בית עריף במרחק של כ-800 מ' דרומית-מערבית לכפר עבוד. בשנת 2002 פורסמה המערה לראשונה. די טיילור וטוני הווארד תיארו אותה בקצרה בספרם העוסק בטיולים רגליים בארץ-ישראל. בשנת 2009 נסקרה המערה בפעילות משותפת של חוקרים מן המלח"ם ומן המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. במהלך הסקר נתגלה ממצא עשיר של כלי חרס, אבן, מתכת, זכוכית וצור וכן כמה מטבעות ברונזה. הממצא מייצג תקופות רבות אלה: הכלקוליתית, הברזל, הרומית, הביזנטית, המוסלמית הקדומה ועוד. מרבית הממצאים שנתגלו במערה תוארכו לפרק הזמן שבין שתי המרידות ברומאים והובאו אליה על ידי יהודים שמצאו בה מפלט במהלך מרד בר-כוכבא. פרסום ראשוני של הממצא מימי מרד בר-כוכבא הוצא במאמר בשנת 2009, ובו פורסמו בין השאר 12 מטבעות מן התקופה הרומית. מאז פרסום זה גילו מטיילים תשעה מטבעות נוספים במערה, ביניהם שתי פרוטות מימי מרד החורבן. גילוי מטבעות אלו מתווסף למציאתם של ממצאים אחדים מן המאה הראשונה לסה"נ שפורסמו זה מכבר, ומעלה את האפשרות לשייך חלק מהממצאים הרומיים לפליטים שהסתתרו במקום בימי המרד הראשון. לדיון זה מתווספות תוצאות העיבוד של כלי החרס הרומיים שיוצגו לראשונה במאמר הנוכחי, יחד עם כל המטבעות שנתגלו במערה. ניתוח ממצאי כלי החרס מאפשר להציע כי לפנינו מכלול ממצאים 'נקי' מימי מרד בר-כוכבא. על פי הנתונים שבידינו, לא ניתן לקבוע לפי שעה אם נכחו במערה פליטים במהלך המרד הראשון. כך או כך, ממצא כלי החרס העשיר שנתגלה במערה, הכולל בין השאר כ-300 קנקני אגירה רומיים, מכתיר את מערת עבוד לעשירה מבין מערות המפלט הבר-כוכבאיות הידועות כיום. ניתן להניח שמוצאם של המסתתרים במקום היה היישוב הקדום שהתקיים בכפר עבוד. יישוב עתיק זה אינו מוכר בשל כיסוי הבנייה המסיבי מימי הביניים ומן העת החדשה, אך מערות הקבורה המופארות מימי הבית השני, החצובות בקרבת הכפר, מלמדות על הפאר של היישוב העתיק. (מתוך המאמר)