מספוא למחשבה: חשיבה מחודשת על מדיניות סחר בינלאומי במוצרים מהחי לקידום ביטחון תזונתי

ברחבי העולם גוברת המודעות להשפעות השליליות של משקי החי על הסביבה. נושא זה פרץ לתודעה הציבורית ב-2006, עם פרסום המחקר של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם "צלו הארוך של משק החי". מאז הולכות ומצטברות עדויות על ההשפעה הדרמטית שיש למשקי החי על נושאים סביבתיים רבים כגון שינויי אקלים, אספקת מים נקיים ומגוון ביולוגי. נושאים אלה משפיעים ישירות על הביטחון התזונתי, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית. על בסיס ממצאים אלו המאמר טוען שיש לקדם מדיניות של צמצום צריכה במוצרים מהחי כדי להבטיח ביטחון תזונתי בר-קיימא שיגשים את הזכות למזון. בשני העשורים שחלפו מאז הקמת ארגון הסחר העולמי מתבהרות גם ההשפעות הכלכליות והחברתיות של הסכמי הסחר הבינלאומיים. בהקשר זה המאמר מתמקד בהסכם בעניין חקלאות, בעיקר בהסדרה של תחום הסובסידיות, ובוחן את השפעותיו על מדיניות סחר בבעלי חיים ובמוצרים מהחי במדינות שונות - ואת ההשפעה של מדיניות זו על היקף הצריכה של מוצרים מהחי. המאמר בוחן במיוחד את היתרונות המובנים בהסכם עבור מדינות מפותחות (ובמידה פחותה מזו עבור מדינות מתפתחות עם כלכלה גדולה כגון סין וברזיל) בהשוואה למדינות מעוטות פיתוח. לנוכח ההשפעה של דיני הסחר על היקפי הייצור והצריכה של מוצרים מהחי ועל בסיס הטיעון שלפיו יש לצמצם צריכה מהחי, המאמר מציע כי ההסדרים הקיימים בתחום הסובסידיות מאפשרים תמיכות מסיביות במשקים מתועשים המגבירים את הייצור והצריכה של מוצרים מהחי באופן המציב סיכונים לביטחון תזונתי, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק. לנוכח אלה, המאמר קורא לרפורמה שתגביל את הגמישות הרבה במתן סובסידיות למשקים מזהמים. (מתוך המאמר)