מסכסוך מקומי לעימות לאומי: המאבק על זכויות הדיג בכינרת בתקופת המנדט הבריטי

בתום תקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל השתנתה לחלוטין המציאות ששררה בכינרת זה דורות רבים. לראשונה נעדרו מהימה דייגים ערבים, והיא הייתה נתונה בשליטה מוחלטת של הדיג היהודי. השאלה המרכזית של המאמר היא אם המאבק של קבוצות הדייגים היהודים על זכויות הדיג בכינרת היה מאבק כלכלי ומקצועי מקומי בין קבוצות דייגים שונות, מאבק שבסופו של דבר הוכרע לטובת קבוצות הדייגים היהודים, והוא נותר אירוע שולי מבחינה גאוגרפית וחברתית; או שמא נכון להציג מאבק זה כחלק מההיסטוריה 'מלמעלה', היינו כפי שנראה בעיני הממסד הפוליטי, במסגרת תהליכי קבלת החלטות מוסדיות במאבק הלאומי וכחלק מהניצחון של היישוב היהודי בעימות הלאומי שהתפתח בארץ בשנות המנדט. המאמר מלמד כי במאבק על הדיג בכינרת היו שני שלבים ברורים, שכל אחד מהם נשא אופי אחר. השלב הראשון, בשנות העשרים, התאפיין במסכת אירועים מקומיים, כמעט ללא מעורבות של מוסדות היישוב היהודיים, וההתנגשויות בין קבוצות הדייגים בימה בשלב זה נבעו מאינטרסים כלכליים. השלב השני במאבק התפתח בשלהי שנות השלושים ובשנות הארבעים, והוא נשא אופי שונה לחלוטין. עם התגברות המתח הלאומי בארץ, במיוחד לאחר מאורעות 1929 והמאורעות של אמצע שנות השלושים, היה המאבק על הדיג ועל השליטה בימה לחלק מהמאבק לאומי, וניכרה בו מעורבות בולטת של גורמים 'מלמעלה'. הירתמות מוסדות היישוב לטובת משקי הדיג היהודיים הייתה גלויה, והיא זו שנתנה למאבק על הדיג בשנים אלה משמעות פוליטית ברורה כחלק מהמאבק הלאומי-הציוני המתגבר על השליטה וההתבססות באזורי ההתיישבות שיועדו לבית היהודי הלאומי. בראי ההתרחשויות בענף הדיג בכינרת כפי שהוצגו במאמר זה, ניתן להציע הבחנות חדשות באשר להתפתחות הסכסוך היהודי–הערבי בארץ ולהשתרשות הציונית במרחב ובכלל זה בים, ולעמוד על היבטים בהתפתחות הסכסוך הלאומי שעד כה לא ניתנה להם תשומת לב מספקת (תקציר מתוך המאמר).