Abstract
מנורת שבעת הקנים הייתה אחד מכלי הפולחן המיוחדים והמרשימים בבית המקדש בירושלים. לאחר חורבן המקדש והמעבר לפולחן דתי רק בבתי כנסת, הומרו מנהגים, סמלים, כלים וטקסים שונים שהיו במקדש, לבית הכנסת. אחד מכלים אלו, שלפי הצעתנו עשה מעבר כזה, הייתה המנורה. מתוך העדויות הארכיאולוגיות, בשילוב המקורות היהודיים השונים, נתחקה אחר קדמוניות המנהג להציב מנורות שבעת קנים באולם בית הכנסת, וננסה להבין את המשמעויות ואת הקושיות העולות ממנהג זה. תחילה נסקור את ממצא המנורות בעלות שבעת הקנים מבתי הכנסת של שלהי העת העתיקה בארץ ישראל ובתפוצות; נדון במונח 'מנורה' בלשון חז"ל, ונברר אם אפשר לייחס מונח זה גם למנורות האבן בעלות שבעת הקנים שהתגלו בבתי הכנסת; נתייחס לקושי שעלה במחקר בעקבות דמיון מנורת בית הכנסת למנורת המקדש, ונבדוק אם הוא מהווה בעיה הלכתית בעיני חכמים. אחר כך נעסוק בריאליה של נוכחות מנורות שבעת הקנים בבתי הכנסת: מי תרם את המנורות לבתי הכנסת; האם יש עדויות לזהותם של התורמים; היכן היו מונחות המנורות בבתי הכנסת; האם השימוש בהן היה לצורך תאורה בלבד או גם לצורכי פולחן. נדון במקורות המתייחסים להדלקת נרות בבתי הכנסת, בין אלו המספרים על כך במפורש, ובין אלו המספרים על כך בדרך אגב או ברמז; נציג את ההשתלשלות הכרונולוגית של המקורות האלה, ונַראה כי הופעת מנורות בבתי כנסיות הייתה קדומה יחסית והתרחשה בסביבות המאה השלישית לסה"נ, לפני התפשטות הנצרות. לבסוף נעקוב אחר תהליך התקדשות המנהג והשינוי מהדלקת מנורת שבעה קנים תחילה, להדלקת נרות בבתי הכנסת בשלבים המאוחרים של העת העתיקה, במאות השביעית-שמינית לסה"נ. נראה כיצד תהליך זה עשוי לבוא לידי ביטוי בממצא הארכיאולוגי, ונדון בסיבות האפשריות לעלייה בחשיבות המנהג בקרב כלל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל ובתפוצות. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 123-103 |
Number of pages | 21 |
Journal | במעבה ההר |
Volume | 9 |
State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Endowments
- Jewish art and symbolism
- Menorah
- Synagogues
- Worship (Judaism)