Abstract
המאמר בוחן את אפשרות קיומו של תפקיד מנהיגות תורניות בקהילה מבחינה הלכתית, ובצורך בתפקיד וביתרונותיו לאור גישת הפמיניזם הליברלי והפמיניזם התרבותי. המאמר גם מציג את ההתנגדויות המושמעות בשיח הרבני בציבור הדתי לאומי בהקשר לשאלן כהונתן של נשים כפוסקות הלכה. בשלב הראשון מובאות התייחסויות לעצם האפשרות של נשים לשמש כפוסקות הלכה באופן תיאורטי, ובשלב השני התייחסויות באשר למימושה של אפשרות זו. ההתנגדויות מתבססות על עיקרון השמרנות, חשדנות כלפי המניעים, התנגדות מהותנית, מסורת הלכתית וצניעות.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 87-113 |
| Number of pages | 27 |
| Journal | ציונות דתית: היסטוריה, רעיון, חברה |
| Volume | 4 |
| State | Published - 2020 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality
IHP Publications
- ihp
- Conservatism
- Discourse analysis
- Feminism
- Feminism -- Biblical teaching
- Feminism -- Religious aspects -- Judaism
- Jewish law
- Leadership in women
- Liberalism
- Modesty
- Religious Zionism
- Women in Judaism
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver