Abstract
בחודש אוקטובר 2017 החלו נשים שונות ברחבי העולם להשתמש בצמד המילים המחוברות metoo # ברשתות החברתיות כדי לזהות עצמן כמי שחוו פגיעה מינית. רבות מהן שיתפו לאחר מכן את סיפור הפגיעה שחוו לעיתים לצד ציון שמו של הפוגע. לכאורה "ה"קמפיין" התפשט במהרה ברחבי העולם כאשר לעיתים קרובות "הצלבת" שמותיהם של הפוגעים לצד חשיפת מעשיהם ודפוסי התנהגותם הביאה לסנקציות שהופעלו נגדם במקום עבודתם או לעזיבתם מרצון. במאמר הנוכחי נבחן "היום שאחרי", המחאה, כאשר בבסיסו מובלעת ההנחה כי המחאה היא למעשה פלטפורמה להבעת חוסר שביעות רצון מהאופן שבו מתמודדות החברה ומערכת המשפט עם פגיעות מיניות. לאור זאת, נבחנת הדרך שבה ניתן לתעל את קולן הזועק של מיליוני הנשים שנחשפו ברחבי העולם לטובת פיתוח וביסוס מנגנונים חלופיים לטיפול בתופעת הפגיעות המיניות, אגב התמקדות בתהליך של צדק מאחה כדרך אפשרית להגדיל את "סל המענים" הקיים ולהרחיב את הגישה לצדק של נפגעות תקיפה מינית. כינון תכנית צדק מאחה שתהא נגישה ככל האפשר לציבור רחב של נפגעות יכול להוות פתח לשינוי ולהוסיף רובד נוסף למשמעויות החברתיות-ציבוריות של מחאת ה- metoo #. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-53 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
| Volume | ט |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Sexual harassment
- Sexual harassment of women
- Rape
- Sexual abuse victims
- Protest movements
- Restorative justice
- Law and socialism
- Dispute resolution (Law)
- Courts