Abstract
המאמר מתמקד בבדיקת העולים בשערי הארץ על ידי הבריטים במסגרת פעילות הקרנטינה (ההסגר) בין השנים 1918-1929. הוא מנסה להראות כיצד פעילות הקרנטינה משקפת מקרה של השפעות לאומיות על יישומה של מדיניות בריאות. המאמר עוסק בשאלת המדיניות שהנהיגו הבריטים בקשר לקרנטינה והבדיקות, אך בעיקר ביישומה של אותה מדיניות, כפי שהובנה על ידי הפקידות שעמדה בשערי הכניסה לא"י: פקידי ממשלה ולשכות עליה. הטענה שתיבחן במאמר היא, שהפעילים השונים בסביבת הנמל הכירו במשמעות הסמלית (במובן הלאומי) של הטיפול בעולים. הם ראו בנמל מקום השפעה על העולים. מקום "לחנכם" ולהעביר מסר של שליטה בהם ובארץ, כשהם סבורים ששולחיהם (הבריטים או הציונים) מעונינים בכך. במאמר ייבחנו הפונקציות ששירתה הפעילות הרפואית בקרנטינה סביב העולים בכלל והבדיקה בפרט. המחבר מדגים כיצד בנמלי הארץ היתה מעין "תחרות" על הזכות לפגוש את העולים, כשהגורמים המעורבים ניסו למנוע או לצמצם את משך הפגישה של הצד השני עם העולים, מתוך הבנה שפגישה זו מותירה חותם בקרב העולים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | לז-עא |
| Journal | קורות: שנתון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע |
| Volume | 20 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Emigration and immigration
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Medical examinations
- Public health
- Race
- Religion
- Sex
