מינוי שופטים לבית המשפט העליון: היש חדש מתחת לשמש? [מתוך המדור: תגוביות]

מערכת המשפט רועשת וגועשת אודות השינויים המשפטיים שפורסמו לאחרונה על ידי שר המשפטים הנכנס, הכוללים שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, חקיקת פסקת התגברות, הסדרת סמכות פסילת חוקים על ידי בית המשפט, ביטול עילת הסבירות והפיכת משרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. בבסיס שינויים אלה עומד קו אחד מנחה וברור והוא ריכוז סמכות ההחלטה בעניינים גורליים הנוגעים בחיי היומיום של אזרחי המדינה בידי הרוב הקואליציוני, המכהן באותו רגע, קרי הממשלה, וזאת תחת הסיסמה של "החזרת המשילות". מאמר זה מתמקד בניתוח השלכות השיטה הנוכחית של מינוי שופטים על מינוי שופטי מיעוט ובפרט שופטים (ושופטות) ערבים-פלסטינים לבית המשפט העליון ובהשפעת השינויים הצפויים על מינויים עתידיים. אטען כי על אף שהשינויים המדוברים ברפורמה הינם רחבי היקף (וברובם מסוכנים מאד) בנוגע לאופי הליך מינוי השופטים ככלל לבית המשפט העליון, הרי ששינויים אלה משפיעים בצורה מינורית על מינוי שופטים ערבים לבית המשפט העליון וכן גם על פסיקותיהם של אותם שופטים. זאת משום שבמסגרת ההליכים הקיימים למינוי שופטים (כמו גם בהליכי קבלות החלטות אחרות חשובות כמו מינוי נציגי ציבור לתפקידי מפתח), המיעוט הפלסטיני ונציגיו כבר נעדרים מתהליך קבלת ההחלטות או שלרוב כוחם להשפיע על החלטות/הליכי מינוי הוא מצומצם ומוגבל. כפי שאראה משמעות תהליכי הפוליטיזציה של הרכב הוועדה היא מתן כוח גדול יותר לנציגי הציבור היהודי בוועדה שהוא גם כך, על פי ההרכב הנוכחי, מהווה רוב גדול בעל השפעה רחבה יותר על תהליכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון. לשם הצגת הטיעון, אתחיל בהצגת המצב הקיים ביחס להרכב הוועדה לבחירת שופטים והליכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון, לאחר מכן אנתח את משמעותו של מצב זה ביחס לכוח המוגבל של נציגים ערבים בוועדה וכן אצביע על הבעייתיות של מציאות זו. בחלק העוקב אציג את מורכבות דינמיקת השיפוט של שופטים מקבוצת מיעוט ומשמעותו נוכחותם כיחידים בכס השיפוט. במקום סיכום לרשימה זו,אציע הצעה.(מתוך המאמר)