מינוי בכירים בישראל: על הבולענות ההדדית של משפט ואתיקה

המאמר מציג שתי תופעות המאפיינות את הפסיקה ואת הפרקטיקה בעניין מינוי בכירים בישראל, ומצביע על בעייתיותן ועל הזיקה ביניהן. התופעה האחת היא היהפכותם של שיקולים אתיים לדומיננטיים במינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבור. התופעה האחרת היא שהדיון בהיבטים האתיים, ומכל מקום ההכרעה בהם, מתמקדים במערכת המשפטית - בית-המשפט ויועצים משפטיים. הזיקה בין שתי תופעות אלה טמונה בכך שהחלטות על מינויים מתמקדות במקרים רבים בשאלות אתיות, וההכרעה הסופית מתקבלת על-ידי גורמים משפטיים, המתמקדים בהיבטים האתיים. בכך מתבטאת הבולענות ההדדית של משפט ואתיקה. האתיקה בולעת את המשפט בכך ששיקולים אתיים משתלטים על השיקולים המקצועיים והפוליטיים, והמשפט בולע את האתיקה בכך שהרשויות המכריעות בעניינים של אתיקה הנוגעים במינויים לתפקידים ציבוריים בכירים הן הרשויות המשפטיות. בחלק הראשון של המאמר מוצגת הפסיקה הקיימת בעניין מינוי בכירים בשירות הציבורי, תוך הבחנה בין מינויים של נבחרים, כגון שרים בממשלה, לבין מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה, ובמסגרת זאת לתפקידי פיקוד בכירים ברשויות הביטחון. חלק זה עומד על הפערים בין המסגרת המשפטית העקרונית שבית-המשפט מבקש להחיל לבין דרכי הפעלתה. בחלק השני של המאמר מוצעת הערכה ביקורתית – פוזיטיבית ונורמטיבית - של המגמות הנחזות בפסיקה. בסיום המאמר מוצעים קווים ראשוניים להתמודדות עם הבעיות הקיימות. באשר למינויים של נבחרי ציבור מוצע כי מגבלות אתיות ייקבעו בחוק כמגבלות כשירות. באשר למינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה מוצע כי אלה ייעשו ככלל לאור המלצות של ועדות איתור. הצעה זו חלה, בשינויים המחויבים, גם על מינויים לתפקידים בכירים ברשויות הביטחון. (מתוך המאמר)