מידת ייצוגן של יחידות אקולוגיות טבעיות בשטחים המוגנים בישראל

מיפוי מערכות או יחידות אקולוגיות לצורך תכנון ובחינה של התפרוסת המרחבית ושל מידת הייצוגיות של השטחים המוגנים הוא שיטת עבודה מוכרת במקומות שונים בעולם. בעבודה זו תוצג חלוקה של מדינת ישראל ליחידות אקולוגיות. נוסף על מיפוי המערכות, הוכנה מפה של שימושי שטח וייעודי קרקע, ומהצלבת שתי המפות יכולנו להצביע על מידת ייצוגן של היחידות האקולוגיות בתחומים של שטחים מוגנים, שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות טבעיים. תוצאות ההצלבה משמשות בסיס לקבלת החלטות ולקביעת סדרי עדיפויות בעת הקצאת משאבים והפניית מאמצים לשימור המגוון הביולוגי בשטחים שאינם מוגנים, ושהיחידות האקולוגיות שלהן מוגדרות בחסר, כלומר אינן מיוצגות באופן סביר בשטחים מוגנים. תוצרי העבודה משמשים כבר כיום את רשות הטבע והגנים לקביעת סדרי עדיפויות לקידום הכרזת שמורות טבע וגנים לאומיים. נוסף על כך, הם משמשים בעת תכנון שטחים פתוחים ויישום שמירה על המגוון הביולוגי בשטחים שאינם שמורות וגנים לאומיים, כמו שטחי חקלאות ושטחים פתוחים במועצות אזוריות. עבודות עתידיות יוכלו לבחון את פיצולן של היחידות הגדולות ליחידות משנה המייצגות תנאי סביבה מקומיים, לצורך הגדרה מדויקת יותר של השונות המרחבית שתורמת למגוון הביולוגי המיוחד של ישראל. (מתוך המאמר)