מוסדות חינוך בחברה החרדית במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי ומקומם בשיקומה לאחר השואה

מאמר זה בוחן כמה ממדים בהתגבשותה ובהתרחבותה של התשתית הארגונית־מוסדית של החינוך החרדי בארץ ישראל במחצית השנייה של תקופת המנדט הבריטי, ובעיקר במחצית השנייה של שנות השלושים ובזו הראשונה של שנות הארבעים. תהליך זה, שהתרחש בפרק זמן שלא זכה עד כה לתשומת הלב הראויה במחקר ההיסטורי בכל מה שקשור לחברה החרדית, התחולל בהרבה מוסדות חינוך במרכז ובפריפריה החרדיים. אולם, נראה שפיזורם של מוסדות אלה והעובדה שבכל אחד מהם בפני עצמו מדובר במספרים מוחלטים קטנים אך בגידול יחסי משמעותי, טשטשו את המשמעות הכוללת של תהליך זה והותירו אותו סמוי מהעין. בהסתמך על מקורות ארכיוניים ואחרים חושף מאמר זה את עצם קיומו של התהליך, גם אם באופן ראשוני וחלקי, עומד על כמה ממאפייניו ומצביע על ממדים ועל היבטים שעדיין לא נחקרו. יתר על כן, הוא מאפשר להתחקות אחר התפקיד המשמעותי שיש לתהליך זה ולכשכמותו בהתאוששותה של החברה החרדית נוכח שואת יהודי אירופה, וביכולתה להתמודד עם האתגרים שניצבו בפניה עם הקמת המדינה.