מה שתו המצרים במכת דם? עיון בספרות המדרשים ובספרות הראשונים

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

לשאלה מה שתו המצרים במכת דם, אפשר לסווגן מחדש ולהעמידן על שלוש גישות: גישה א' - הייתה למצרים אפשרות לשתות מים. זו הגישה של חז"ל, כפי שהיא מוצאת את ביטוייה בספרות המדרשים הענפה, אלא שנחלקו הדעות במקורם של המים הללו ובטיבם - אם היו אלו מים מלוחים, מים צלולים קנויים, או מי תהום סביבות היאור. ולפי דעת חז"ל שמי תהום לא לקו בדם, יש שפירשו כי גם מי בורות שיחין ומערות וגם מים שבכלי נשארו כהווייתם ואפשר היה לשתותם. ולגבי פרעה עצמו, יש במדרשים דעה שהוא זכה ליחס מיוחד וכלל לא נפגע במכה זו. בגישה זו, שלא כל המים שבמצרים לקו בדם, אחזו גם רבותינו הראשונים, ויש מהם שהציעו אפשרות נוספת – מים שהיו בכלי מתכות. גישה ב' - המצרים שתו משקים אחרים. ביטוי לגישה זו יש במדרש שכל טוב, הנוקט שפרעה שתה יין במכה זו, וקרוב לומר שכך גם היה אצל אחרים. כמו כן, מדברי אחד מבעלי התוספות עולה במשתמע שכנראה רבים נאלצו לשתות דם, ואמנם לא ממי היאור עצמו לפי שמימיו הבאישו מפני הדגה שמתה בתוכו. גישה ג' - לא שתו כלל. זו גישתו המיוחדת של רבי יוסף בכור שור, שהייתה זו מכה קצרה לפי שעה, וממילא לא היה צורך למצרים לחפש פתרונות להיעדר המים. יושם אל לב, כי לעומת הגישה הראשונה הנוקטת שהיו מקורות מים למצרים במהלך המכה, הרי שגישות ב-ג סבורות שלא היה להם מי שתיה כלל ולמרות זאת הם שרדו את המכה. מנגד, לעומת הגישה השלישית של ר"י בכור שור שהייתה זו מכה קצרה ומיידית, הרי שגישות א–ב אוחזות בדעה (או יכולות לאחוז בה) שהייתה זו מכה שנמשכה שבוע ימים. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)199-226
Number of pages29
Journalאורשת
Volume8
StatePublished - 2018

IHP Publications

  • ihp
  • Aggada
  • Bible -- Criticism, interpretation, etc
  • Blood
  • Drinking water
  • Egypt -- History -- To 332 B.C
  • Plagues of Egypt
  • Rabbinical literature
  • Water -- Egypt
  • Water -- Pollution
  • אגדות חז"ל
  • דם
  • זיהום מים
  • מי שתייה
  • מים -- מצרים
  • מים במקרא
  • מצרים -- היסטוריה -- עת עתיקה
  • ספרות חז"ל
  • ספרות תורנית
  • עשר המכות
  • פרשנות המקרא

Cite this