Abstract
המחקר הנוכחי מציג לראשונה בישראל נתוני מחקר שהשתתפו בו נשים ששהו במקלט לנשים מוכות חרדיות במשך עשור שנים, מאז הקמתו בשנת 2000 ועד 2010. אותרו 88 נשים, והן ענו על שאלוני דיווח עצמי. נבחנו מדדים הקשורים בעברן של הנשים, במהלך השהות במקלט ובתקופה שבה נעשה המחקר (שנים לאחר עזיבתן את המקלט). הנשים דיווחו על התעללות הן כלפיהן והן כלפי ילידהן, במידה רבה יותר בתקופה שקדמה לשהותן במקלט. אז, כמו היום, מצבן הכלכלי נמוך עד בינוני ועיקר פרנסתן הוא מעבודתן. הממצאים מאפשרים להסיק כי המקלט שימש להן מקום מחסה ו"מרחב טיפולי". הדבר בא לידי ביטוי בשביעות הרצון הכללית הגבוהה שהביעו הנשים וכן בקשר שהן מקיימות עם הצוות מהמקלט, גם שנים אחרי עזיבתן אותו. רובן מציינות לחיוב את הקשרים הטובים עם קרובי משפחתן. מיעוטן דיווח על חרם והיעדר קשר עם המשפחה הקרובה. בחינת מצבן הנפשי העלתה כי חמישית מהן סובלות מתסמונת פוסט-טראומטית. עם זאת נמצאה צמיחה בעיקר בהתייחס לתחושה של כוח אישי, ראיית הזדמנויות חדשות בחיים, הערכת החיים ותחושת שיפור גבוהה אצל חלק גדול מהנשים בנוגע להתייחסותן לילדיהן ולטיפולן בהם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 119-148 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
| Volume | ג |
| State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- Abused women
- Jewish women
- Post-traumatic stress disorder
- Ultra-Orthodox Jews
- Women -- Violence against
- Women's shelters
