מה ראוי להסתיר בקריאת המקרא? על מקראות ותרגומים שקריאתם נאסרה

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

פרק ד של מסכת מגילה עוסק ברובו בדיני קריאת התורה וההפטרה. המשנה האחרונה של הפרק מונה שורה של קטעי מקרא, שקריאתם, או למצער תרגומם, נאסרו. וכך שנינו: מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, מעשה תמר נקרא ומתרגם; מעשה העגל - ראשון נקרא ומתרגם, והשיני נקרא ולא מתרגם; ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון לא נקרים ולא מתרגמים". אין מפטירים במרכבה, ר' יהודה מתיר. ר' אליעזר אומר: אין מפטירין ב'הודע את ירושלם'. רשימה זו צריכה הסבר, ונראה שלהבהרת הדברים יש לעיין תחילה ביחסה של משנתנו לתוספתא המקבילה. התוספתא חוזרת על השניים הנזכרים במשנה שנקראים ומיתרגמים, אך מוסיפה עליהם שבעה: ארבעה מן התורה - מעשה בראשית , מעשה לוט ובנותיו, קללות, אזהרות ועונשין, ושלושה מן הנביאים - מעשה פילגש בגבעה, מעשה אמנון ותמר ומעשה אבשלום בפילגשי אביו. ובאשר לאמנון ותמר, הרי הדברים סותרים לכאורה את האמור במשנה, שמעשה אמנון לא נקרא ולא מיתרגם. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Title of host publicationכנישתא (קובץ בעריכת יוסף תבורי)
Place of Publicationרמת גן
Publisherהוצאת אוניברסיטת בר אילן
Pagesחלק 1, יג-מב
ISBN (Print)9652262374
StatePublished - 2001

IHP Publications

  • ihp
  • Bible -- Pentateuch -- Reading
  • Criticism, Textual
  • Golden calf (Bible)
  • Haftarot
  • Mishnah -- Megillah
  • Tosefta -- Megillah

Cite this