Abstract
המאמר עוסק באיסור 'חדש' בהיעדר מקדש, ומתמקד באיסור האכילה מן התבואה החדשה עד הבאת קורבן העומר. זאת תוך התייחסות לתקנת רבן יוחנן בן זכאי, שתיקן שהאיסור יימשך עד סוף היום ט"ז בניסן, ולטעמה של תקנה זו לפי הבבלי, וכן לשיטת ר' יהודה והמחלוקת ביניהם. בימי האמוראים אפשר להיווכח בתהליך מתפתח של התרחבות התפיסה החדשה: ראשוני האמוראים נחלקו אם הגורם הקדום - הבאת הקורבן - היה אכן גורם מתיר בתקופת הבית, או שהזמן הוא שהתיר אף בתקופת הבית. בחציה השני של תקופת האמוראים ייחס רב נחמן בר יצחק אף לרבן יוחנן בן זכאי את התפיסה שהאיסור אינו מותנה בקורבן. ואילו בימי סתמא דגמרא אפילו רב נחמן רב יצחק כבר נתפרש מחדש פירוש רדיקלי, מתוך שתפיסת האיסור כתלוי בתאריך ולא בקורבן הפכה מושכל ראשון שהכל מודים בו.
Translated title of the contribution | Identifying Rabban Jahanan Ben Zakkai's innovation in the law of hadash: The regulation and its history |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 451-478 |
Number of pages | 28 |
Journal | תעודה |
Volume | ל"א |
State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- יוחנן בן זכאי
- Johanan ben Zakkai -- -approximately 80
- תקנות (יהדות)
- Legislation (Jewish law)
- תלמוד בבלי
- Talmud Bavli
- יהודה בר יחזקאל
- מחלוקת (הלכה יהודית)
- Controversy (Jewish law)
- אמוראים
- Amoraim
- טעמי המצוות
- Commandments (Judaism)
- הלכה -- היסטוריה
- Jewish law -- History
- עומר (יהדות)
- זמן ביהדות
- Time -- Religious aspects -- Judaism
- קורבנות (יהדות)
- Sacrifice -- Judaism
- פרשנות
- Hermeneutics
- מנהגי אכילה יהודיים
- Food -- Religious aspects -- Judaism
- Food habits -- Religious aspects -- Judaism