Abstract
מאמר זה מתבונן במעבר מלמידה פרונטלית (פנים-אל-פנים) ללמידה מרחוק בתקופת הקורונה, ובוחן מבעד למשקפי המושג סֵטינג (setting) את ההיבטים הייחודיים של הוראת הטיפול באמצעות אמנות ולמידת התחום. בהוראה טרנספורמטיבית של טיפול באמצעות אמנות, הסֵטינג כולל את הזמן והמקום הקבועים שהשיעור מתקיים בהם, החומרים המשמשים בשיעורים, ההתנסויות בחומר ובתהליכים קבוצתיים, הגדרת השיתוף ומטרתו, ההתבוננות והעיבוד הצומחים מתוכה וכן החיבור לתיאוריה. השיעורים החווייתיים מכוונים ומובְנים, ונחלקים באורח טקסי לארבעה שלבים: פתיח נושאי, שלב היצירה, שלב ההתבוננות ביצירה ושלב העיבוד. מאמר זה דן במרכיבי הסֵטינג המאפשרים הוראה ולמידה, ומתאר כיצד הותאמה ההוראה המסורתית של טיפול באמצעות אמנות לסֵטינג של למידה מרחוק בתנאים של משבר ולאורך זמן. המאמר מתבונן באופנים שהלמידה מרחוק הצליחה לאפשר את קיומם של חלקי הסֵטינג השונים, ובקשיים שעלו. כמו כן מתייחס המאמר לחוויותיהן של הסטודנטיות והמרצות באותה תקופה. המאמר הוא פרי כתיבתן המשותפת של מרצה שלימדה מרחוק וסטודנטית שלמדה כך (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | בין המילים |
| State | Published - 2023 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Art therapy
- Arts -- Therapeutic use
- COVID-19 (Disease)
- COVID-19 Pandemic, 2020-
- Computer-assisted instruction
- Distance education
- Psychotherapy