מדיניות של מידור: ‏ת‏פקידה של טורקיה במלחמת רוסיה–אוקראינה

עד כה, היחידה שהשיגה הישגים דיפלומטיים ממשיים במלחמת רוסיה-אוקראינה היא טורקיה. המדינה שניסתה בשנים האחרונות לשמש מוקד לגישור בסכסוכים בין־לאומיים, הצליחה לשכנע את רוסיה ואת אוקראינה להסכים לשני הסכמים: חילופי שבויים ופתיחת נמלי הים השחור לייצוא תבואה. הגישור הטורקי התרחש בתקופה שבה הכלכלה הטורקית חוותה משבר חמור, ונשיא המדינה, רג'פ טאיפ ארדואן עמד בפני סקרים שהציגו אי ודאות בנוגע לסיכויו להיבחר מחדש לנשיאות. היכולת של טורקיה לדבר עם כל הצדדים המעורבים, כוללת את יכולתה לפצל את הדיון על אינטרסים נפרדים. כמו כן, יחסיה עם גורמים שונים ויכולתה להיות הגורם המכריע בפולמוסים, במיוחד בזמן משברים, מוכיחים את יעילות אסטרטגיה זו – לפחות עד כה. מאז 24 בפברואר 2022 איזנה אנקרה בקפידה את היחסים עם שני הצדדים במלחמה. הפלישה הרוסית החלה כאשר ארדואן היה באחת מנקודות החולשה של 20 שנות כהונתו – מבודד ביחסי החוץ ומתמודד עם חוסר גובר בשביעות הרצון של הציבור הטורקי במנהיגותו בשל משבר כלכלי. בדיונים הפומביים בתחילת המלחמה הוצגה אוקראינה בטורקיה כמדינה שהמעצמות המערביות ניצלו וטפללו בשאיפתם לכתר את רוסיה. תפיסה זו טוענת שהתגרות מערבית היא שהובילה למלחמה, מכיוון שפוטין נאלץ ליזום מבצע צבאי בתגובה. הטורקים ציפו שרוסיה תנצח תוך שבועות מספר לכל היותר, ותנחית מכה על המוניטין של המערב בכלל ושל ארצות הברית בפרט. אולם הקבוצות שגרסו בגישה זו התאכזבו מהביצועים הצבאיים הנחותים של רוסיה. באחרונה הצהיר ארדואן בריאיון, כי כל הסכם שלום צריך לקרוא להחזרת כל האזורים שכבשה רוסיה, כולל חצי האי קרים, לאוקראינה. (מתוך המאמר)