מדיניות ציבורית לא מוצהרת? ניתוח זהויות מקצועיות במענה לנפגעות אלימות כלכלית

נפגעות אלימות כלכלית בישראל, נשים שבני זוגן חסמו את גישתן למשאביהן הכלכליים,יכולות לפנות לשלושה ארגוני רווחה של המדינה: המוסד לביטוח לאומי; השירותים החברתיים, כולל המרכזים למניעת אלימות; ויחידות הסיוע שלצד בתי המשפט )כשהן בתהליכי גירושין(. לאחרונה עלתה למודעות זכאותן של נפגעות אלימות כלכלית לתמיכה,וחיזקה את האפשרות לגלות מחויבות כלפיהן. מנקודת המבט הממוקדת בזהות מקצועית (זהות פרופסיונלית, identity professional ) בהקשר כזה, מצופה כי תתפתח מדיניות ציבורית לא מוצהרת, ושהמועסקות בארגוני הרווחה יפתחו מחויבות ויגיבו ל מידע עלאלימות כלכלית שהפונות מוסרות, מעבר לנאמנותן להנחיות המדיניות הפורמלית. נקודת לחידוד האפשרות שהבסיס מבט חלופית מציעה את המושג השראה להנגשת משאבים הנורמטיבי בזהות המקצועית מגיב לשיח הציבורי, ומעצב מחדש את הפעולה הנתפסת כראויה ומוסרית לאור מעמדה המקצועי של העובדת ואפשרויות הפעולה שלה. עד כה לאנבחנו היחסים בין שתי נקודות המבט – הזהות המקצועית וההשראה להנגשת משאבים – באשר לסוגיה שהמודעות לה מצויה בעלייה, ולפיכך נותר מעורפל האופן שבו ראוי לחברביניהן. כדי לברר את האפשרות שזהויות מקצועיות מגיבות למודעות עולה כך שההשראהלהנגשה משנה את משמעותו של מידע בנוגע לסוגיה, המאמר מציע חיבור תאורטי ביןהמושג זהות מקצועית (פרופסיונלית) לבין המושג השראה להנגשת משאבים, חיבור המוסיף דגש על מקורותיה של זהות מקצועית. על בסיס ניתוח 48 ראיונות מובנים בנושאהתגובה למידע על אלימות כלכלית נבחנה הזהות המקצועית לאור מקורות הסמכות,מקורות הלגיטימציה והבסיס הנורמטיבי. הניתוח הצביע על פרקטיקות תמיכה המשקפותאת המדיניות הציבורית הלא מוצהרת בתחום. שלוש זהויות מקצועיות – ביורוקרטית,טיפולית ומתווכת – מלמדות על החשיבות שיש לקישור של המשמעות המיוחסת למידע על אלימות כלכלית אל המקורות שמהם נשאבות משמעויות אלה. (מתוך המאמר)