TY - BOOK
T1 - מגמות בהשכלה בחברה היהודית : מבט לאורך זמן לפי קבוצות מוצא
AU - בלייך, חיים
AU - אפשטיין, גיל
AU - (ירושלים), מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
N1 - כולל ביבליוגרפיה (עמודים 29-31)
PY - 2025
Y1 - 2025
N2 - "בשנות התשעים של המאה הקודמת חלו שינויים דרמטיים במערכת ההשכלה בישראל. נעשו רפורמות בבחינות הבגרות שמטרתן העיקרית הייתה להעלות את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות, בפרט בקרב השכבות החלשות, והחל תהליך נרחב של הקמת מוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת זו יוסדו והורחבו מכללות אזוריות המתוקצבות על ידי המדינה, נפתחו מכללות פרטיות והוקמו שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל. צעדי מדיניות אלה תרמו לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות ולגידול באוכלוסיית הפונים להשכלה הגבוהה (בר-חיים ואחרים, 2013; קופראק, 2022). השקעה בהשכלה היא אחד הכלים המרכזיים לטיפול באי-השוויון הכלכלי הגבוה המאפיין את החברה הישראלית. לפי תיאוריית ההון האנושי (Theory Capital Human), השקעה בהשכלה לצד הניסיון שהפרט צובר בהכשרתו המקצועית במקום העבודה מגדילים את התפוקה של העובד וכך גם את כושר ההשתכרות שלו (1962, Becker). השקעה בהשכלה גבוהה מעודדת חדשנות, מגדילה תעסוקה ומשפרת את התפוקה ואת השכר באופן שמגביר את הצמיחה הכלכלית (2016, Hanushek). התרחבות ההשכלה הגבוהה תורמת למוביליות חברתית ולצמצום פערים כלכליים וחברתיים בהיבטים שונים כמו הכנסות, בריאות וצמצום העוני (גורדון ואחרים, 2022; דהן, 2013; צ'רניחובסקי ואחרים,2017; 2021, Hofmarcher). מחקר זה עוסק בהתרחבות ההשכלה בקרב קבוצות מוצא בחברה היהודית בישראל על פני שלושה עשורים (1995–2023). נבדקו מגמות ברמת ההשכלה, מגמות בקרב בעלי השכלה גבוהה ומגמות בתחומי הלימוד לתואר אקדמי." -- מן המבוא
AB - "בשנות התשעים של המאה הקודמת חלו שינויים דרמטיים במערכת ההשכלה בישראל. נעשו רפורמות בבחינות הבגרות שמטרתן העיקרית הייתה להעלות את שיעורי הזכאות לתעודת בגרות, בפרט בקרב השכבות החלשות, והחל תהליך נרחב של הקמת מוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת זו יוסדו והורחבו מכללות אזוריות המתוקצבות על ידי המדינה, נפתחו מכללות פרטיות והוקמו שלוחות של אוניברסיטאות מחו"ל. צעדי מדיניות אלה תרמו לעלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות ולגידול באוכלוסיית הפונים להשכלה הגבוהה (בר-חיים ואחרים, 2013; קופראק, 2022). השקעה בהשכלה היא אחד הכלים המרכזיים לטיפול באי-השוויון הכלכלי הגבוה המאפיין את החברה הישראלית. לפי תיאוריית ההון האנושי (Theory Capital Human), השקעה בהשכלה לצד הניסיון שהפרט צובר בהכשרתו המקצועית במקום העבודה מגדילים את התפוקה של העובד וכך גם את כושר ההשתכרות שלו (1962, Becker). השקעה בהשכלה גבוהה מעודדת חדשנות, מגדילה תעסוקה ומשפרת את התפוקה ואת השכר באופן שמגביר את הצמיחה הכלכלית (2016, Hanushek). התרחבות ההשכלה הגבוהה תורמת למוביליות חברתית ולצמצום פערים כלכליים וחברתיים בהיבטים שונים כמו הכנסות, בריאות וצמצום העוני (גורדון ואחרים, 2022; דהן, 2013; צ'רניחובסקי ואחרים,2017; 2021, Hofmarcher). מחקר זה עוסק בהתרחבות ההשכלה בקרב קבוצות מוצא בחברה היהודית בישראל על פני שלושה עשורים (1995–2023). נבדקו מגמות ברמת ההשכלה, מגמות בקרב בעלי השכלה גבוהה ומגמות בתחומי הלימוד לתואר אקדמי." -- מן המבוא
KW - Education -- Social aspects -- Israel
KW - Education -- Israel -- Regional disparities
KW - Educational attainment -- Social aspects -- Israel
KW - Educational attainment Longitudinal studies -- Israel
KW - Ethnicity -- Social aspects -- Israel
KW - Home and school Longitudinal studies -- Israel
KW - Parental influences Longitudinal studies -- Israel
M3 - ספר
T3 - נייר מדיניות ; מס' 05.2025
BT - מגמות בהשכלה בחברה היהודית : מבט לאורך זמן לפי קבוצות מוצא
PB - מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
CY - ירושלים
ER -