Abstract
מטרתו העיקרית של המחקר הנוכחי, שבוצע בשני בתי סוהר בעלי דרגת ביטחון בינונית בישראל, לבדוק את יעילותה של שיטה ייחודית להוראת הקריאה, ביבליודידקטיקה, בשיפור מיומנויות קריאה בקרב אסירים אנאלפביתים, ובקרב אסירים בעלי מיומנויות קריאה ירודות שאינם דוברי עברית כשפת- אם אשר לא הצליחו לקדמם במסגרות הלמידה הרגילות הנהוגות בבתי הסוהר. המחקר נערך במסגרת קונספציה תאורטית ומחקרית שלפיה ידיעת קרוא וכתוב היא מפתח להשתלבות מוצלחת בחברה הנורמטיבית וכלי אפשרי להקלה על מגוון "כאבי מאסר". ממצאי המחקר מצביעים על הביבליודידקטיקה כשיטה המשפרת במידה ניכרת את רמת הקריאה הטכנית בקרב אסירים בעלי מיומנויות קריאה ירודות שאינם דוברי עברית כשפת-אם, ואת הבנת הנקרא בקרב אסירים אנאלפביתים ובקרב אם. אסירים בעלי מיומנויות קריאה ירודות שאינם דוברי עברית כשפת- מסקנות המחקר הן: (א) הוראת הקריאה בעברית לקבוצות אוכלוסייה של אנאלפביתים ושל קוראים מתקשים, באמצעות עיבוד רב- חושי ורגשי של טקסט המספק ללומדים הקשרים משמעותיים לחומרי הלימוד, תורמת לקליטת מיומנות הקריאה; (ב) לשיטת הביבליודידקטיקה פוטנציאל רב בשיפור איכות חייהם של אסירים בוגרים בכלא – בשל יכולתה להקל חלק ממכאובי המאסר, ובסיוע לשיקומם של האסירים ולקליטתם המוצלחת המחודשת בחברה.
Original language | American English |
---|---|
Pages (from-to) | 183-205 |
Journal | קרימינולוגיה ישראלית |
Volume | 6 |
State | Published - May 2017 |