Abstract
מחקר זה סוקר את יחס החברה היהודית למוזיקה מימי הבית השני ועד תקופת התלמוד. בימי הבית השני זכתה המוזיקה למקום מכובד בחברה היהודית לזרמיה. המוזיקה הפולחנית שליוותה את עבודת הקודש בבית המקדש הייתה מרכזית ומקובלת. בצדה התקיימה מוזיקה יוונית, והיא חדרה לעתים, ברמות שונות, לחיי התרבות של עם ישראל, ואולם דומה כי המוסדות היהודיים מימי הבית הצליחו לסנן את ההשפעות הדתיות והתרבותיות של המוזיקה הנכרית. אחרי מלחמת החורבן וביתר שאת לאחר מרד בר כוכבא כנראה פגעה מוזיקה פולחנית אלילית בצורה משמעותית בחברה היהודית, ועל פי המקורות חכמיה ניסו להילחם במוזיקה זו בדרשות רבות אך באופן תמוה לא הטילו עליה איסור גורף. יחסם של החכמים למוזיקה היוונית והרומית היה חוליה ביחסם המורכב לתרבות יוון ורומא, שבצד איסורים הלכו והתרבו בו ההיתרים, כשהתברר שאין באיסורים כדי להשיג הגנה תרבותית. עיון ביחס החכמים למוזיקה מדגים את המערכה המשתנה שניהלו חכמי ארץ-ישראל נגד השפעות פגניות למיניהן.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 55-76 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| Volume | 132 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- Antiquities, Roman
- Eretz Israel -- History -- 324-638, Byzantine period
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Jews -- Music
- Judaism -- Relations -- Paganism
- Music -- History and criticism
- Rome -- Civilization