Abstract
נצן אלמוג ויובל גרבר, המגיבים על מאמרה של סימי לינטון העוסק בשפה והמשגה, מדגימים את הרלוונטיות של פיתוח מונחים בעברית ליצירת שדה עיוני ואקטיביסטי של אנשים עם מוגבלות בישראל. טענתם היא שהמוסדות שאנשים עם מוגבלות בישראל נדרשים להם פועלים בדרך המקשה יצירת סולידריות בין קבוצות נכים, בין היתר מכיוון שהם כופים על הפונים אליהם שימוש במונחים ומושגים הנענים להגדרות המודל הרפואי. כך למשל, ההגדרות המשמשות את המוסד לביטוח לאומי, הנשענות על החקיקה הישראלית ומקטלגות בני אדם לפי השתייכות על בסיס לקות, מקשות את התהליך של יצירת זהות במובן שלינטון דנה בו במאמרה. לטענתם, לאנשים עם מוגבלויות בישראל קשה לכונן זהות פוליטית משותפת כשהם מופרדים לקבוצות נבדלות זו מזו, שאולי אפילו סולדות זו מזו. בדרך דומה השפיע על שיח המוגבלות הריבוד בין נכי צה"ל לקבוצות אחרות של אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות יש בשפה העברית שימוש דינמי במגוון של מונחים - "אנשים עם מוגבלות" בצד "נכים" ו"אנשים עם צרכים מיוחדים" - ואלמוג וגרבר מראים שהדבר מאפשר את הולדתו והתהוותו של שיח ישראלי חדש. לדידם, רק כאשר קבוצות מחאה של אנשים עם מוגבלות "יתבעו מחדש" את מקומן בזירה הציבורית הישראלית, יהיה אפשר לבנות את הסולידריות החיונית לשינוי עמוק בתחום זה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | לימודי מוגבלות: מקראה (קובץ בעריכת נטע זיו ואחרים) |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | מכון ון ליר |
Pages | 139-147 |
Number of pages | 9 |
ISBN (Print) | 9789650207892 |
State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Disability studies
- Group identity
- Hebrew language -- Terms and phrases
- Language and languages -- Political aspects
- People with disabilities
- Sociolinguistics