לקראת בחינה של דפוסי סנגור עצמי בהקשר

לאה קוזמינסקי, אלדעה ויצמן

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

סנגור עצמי הוא פעולה שבה האדם מדבר בעד עצמו ומייצג את האינטרסים האישיים שלו. כדי שאדם בעל מוגבלות, כגון לקות בקריאה, יסנגר על זכויותיו במערכת החינוך או במקום העבודה, עליו לפתח מיומנויות ספציפיות והבנות המאפשרות לו להסביר לאחרים את מוגבלותו הייחודית ולהתמודד בהצלחה עם עמדות של בני גילו, הורים, מורים ומעסיקים. במאמר זה נדווח על מחקר הבוחן התנהגויות של סנגור עצמי אצל סטודנטים בעלי לקויות קריאה (קבוצת המחקר) בהשוואה לסטודנטים ללא לקויות (קבוצת הביקורת) באמצעות שאלון המציג אירועי שיח מובנים המופנים לנמענים משלוש קבוצות הקשר: משפחה, חברים ולימודים. המאמר מתודולוגי בעיקרו, ומטרתו להציג כמה מהסוגיות המתודולוגיות החשובות שהתעוררו במהלך המחקר. נציג את המורכבות של בניית כלים לבחינת מאפייני שיח הסנגור ונתמקד בשני היבטים חשובים של מורכבות זו: הדרכים לאיתור אפיוני ההקשר הרלוונטיים לבחירת דפוסי השיח ונקודות המגע בין שתי פרדיגמות מחקריות שונות. נדון בשיקולים שהנחו את בניית שאלון המחקר ואת סכמת הקידוד, ננתח בקצרה דפוסי שיח של כמה נחקרים ונדגים רכיבים אחדים בסכמת הקידוד של שיח הסנגור העצמי. (מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)83-98
Number of pages16
Journalעיונים בשפה וחברה
Volume2
Issue number2
StatePublished - 2009

IHP Publications

  • ihp
  • Power (Social sciences)
  • Reading disability

Cite this