Abstract
לידתו של "חקר שיח" בשנות השישים והשבעים נתקלה בהתנגדות קשה מצד הבלשנים הקלסיים. תחום זה נחשב בעיניהם לא רלוונטי לבלשנות, מכיוון שלדעתם אין דקדוק ואין סמנטיקה מעבר ליחידה התחבירית המוכרת לנו כמשפט. ראוי להזכיר, כי בתחילתו של המחקר בענף זה הוגדר חקר השיח כחקר יחידות שמעבר למשפט (ועיינו אצל לנדאו, תשמ"ג), שכן התבסס על ההגדרה שיש דקדוק ויש סמנטיקה גם ביחידות גדולות מן המשפט, למשל, הפסקה והטקסט כולו. עם השנים התרחב מאוד חקר הענף, והוא כולל היום גם פרגמטיקה, גם ענפי מחקר חברתי המשיקים לבלשנות הטקסט, ועוד נושאים שאין בהם בהכרח עיסוק ביחידות שיח גדולות. שאלת הכמות חדלה זה מכבר להעסיק את החוקרים, ועל כל פנים נזנחה, אף שלא נמצאה הגדרה ברורה ליחידת שיח. כיום גם משפט יחיד, ואולי אף צירוף שמני בלבד עשויים להיקרא יחידת שיח, והדבר תלוי במידת עצמאותה ואי-תלותה של אותה יחידה בטקסטים אחרים. אי-תלות זאת היא סמנטית-פרגמטית, והקריטריון לקביעתה אינו מדיד.
על רקע זה וביוזמתו של ד"ר צבי שראל, חברנו כדי לבנות לקסיקון למונחי התחומים הטקסטואליים - טקסט, שיח וסגנון. יוזמה זו נבעה מתחושה חזקה בחסרונו של מילון מונחים מדעי לתחום חדש יחסית זה, ומן השאיפה לנסות ולמלא את החלל. מאוחר יותר, לפי הצעתה של ד"ר אסיה שרון, נוסף גם תחום העריכה, הקשור בכתיבה ובקריאה, אף תחום האוריינות - תחומי טקסט חשובים, שהבלשנות נתעוררה אליהם וקשרה עצמה אף אליהם. חקר העריכה הוא תחום חקר צעיר ביותר ועדיין לא מוכר - מחקרים על עריכה מתחילים להתפרסם רק לפני כעשור (ביסאיון, 2007א, 2007ב). מכאן מובן הצורך הרב בהבהרת מונחים בתחום זה, העוסק לא רק בהתבוננות בשינויים לשוניים טקסטואליים ובהתבוננות בהקשר, אלא גם מציג שאלות הנוגעות למבצעי השינויים, לתהליכים הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והחברתיים, שאלות בתחום הקריירה ועוד. (מתוך המאמר)
על רקע זה וביוזמתו של ד"ר צבי שראל, חברנו כדי לבנות לקסיקון למונחי התחומים הטקסטואליים - טקסט, שיח וסגנון. יוזמה זו נבעה מתחושה חזקה בחסרונו של מילון מונחים מדעי לתחום חדש יחסית זה, ומן השאיפה לנסות ולמלא את החלל. מאוחר יותר, לפי הצעתה של ד"ר אסיה שרון, נוסף גם תחום העריכה, הקשור בכתיבה ובקריאה, אף תחום האוריינות - תחומי טקסט חשובים, שהבלשנות נתעוררה אליהם וקשרה עצמה אף אליהם. חקר העריכה הוא תחום חקר צעיר ביותר ועדיין לא מוכר - מחקרים על עריכה מתחילים להתפרסם רק לפני כעשור (ביסאיון, 2007א, 2007ב). מכאן מובן הצורך הרב בהבהרת מונחים בתחום זה, העוסק לא רק בהתבוננות בשינויים לשוניים טקסטואליים ובהתבוננות בהקשר, אלא גם מציג שאלות הנוגעות למבצעי השינויים, לתהליכים הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והחברתיים, שאלות בתחום הקריירה ועוד. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 25-39 |
| Journal | חלקת לשון |
| Volume | 50 |
| State | Published - 2017 |