Abstract
ישנו כלל בתורת הקודשים 'שנה עליו הכתוב לעכב'. בכל התורה כאשר יש ציווי, הוא נתפס כמחייב ומעכב ואם הוא לא קוים - לא יצאנו ידי חובה. לעומת תחום הקודשים בו מוסרים לנו חז"ל בכמה ובכמה מקומות שציווי בעלמא חזקתו שהוא אינו מעכב, אלא אם יש מקור מיוחד המלמד אותנו שהוא לעיכובא. המאמר עוסק בבדיקת השוני של הכלל הפרשני הזה לגבי פרשיות הקודשים, מהכללים הנהוגים בשאר הפרשיות ההלכתיות במקרא, בבירור עניינו של הכלל הזה ובבירור הסיבה מדוע הוא ישים רק בתחום הקודשים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 135-154 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | מעלין בקודש |
| Volume | 14 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Intent (Jewish law)
- Prayer -- Judaism
- Sacrifice -- Judaism
- Talmud Bavli -- Zevahim