Abstract
הטענה המרכזית שטענו המוסלמים נגד היהודים בימי הביניים הייתה, שתורת מוחמד ביטלה את תורת משה. אחת הדרכים המקובלות על המוסלמים להוכחת טענה זו הייתה הבלטת הסתירות המצויות, כביכול, בתוך המקרא עצמו על מנת להראות, שכשם שפסוק מאוחר יכול לבטל את קודמו כך ייתכן שתורה מאוחרת מבטלת ומחליפה את קודמתה. הקשרים בין היהדות לאסלאם בנושא עקדת יצחק לא נחקרו עדיין דיים, ולא הוקדשה להם במחקר תשומת לב מספקת. ובכל זאת, אחת הסתירות המפורסמות שמצאו המוסלמים בין פסוקי המקרא קשורה בעקדת יצחק, שהרי ציוויו של הקב"ה לאברהם "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו שם לעלה" (בר' כב 2), עומד בסתירה להבטחתו המפורשת של הקב"ה לאברהם "כי ביצחק יקרא לך זרע", ומבטל אותה. רב סעדיה גאון, (942-882) שראה עצמו פרנס הממונה על דורו, דן בטענות מוסלמיות אלה בחיבוריו. פולמוסו נגדן הוא בדרך כלל גלוי וישיר. בכך הוא שונה מהפולמוס המצוי , למשל, בתרגום הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל, והמתאפיין בגישה עקיפה, גם אם שמו של ישמעאל נזכר בו במפורש. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | אברהם אבי המאמינים (קובץ בעריכת משה חלמיש, חנה כשר ויוחנן סילמן) |
Place of Publication | רמת גן |
Publisher | הוצאת אוניברסיטת בר אילן |
Pages | 115-129 |
Number of pages | 15 |
ISBN (Print) | 9652262552 |
State | Published - 2002 |
IHP Publications
- ihp
- Akedah
- Saʻadia ben Joseph -- 882-942