לימודי תרפיה במוזיקה ומשמעותם: נקודת המבט של הסטודנטים

תוכנית הלימודים בתרפיה במוזיקה אינטנסיבית מאוד. נראה כי הלימודים מביאים את הסטודנט להסתכלות פנימית מקיפה, למודעות עצמית גוברת ולגיבוש "עצמי" חדש, כאדם וכמטפל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באופן מעמיק את תחושותיהם של סטודנטים בתוכניות הלימוד בתרפיה במוזיקה. במחקר השתתפו חמישה סטודנטים מתוכניות הלימודים במכללת דוד ילין ובמכללת לוינסקי, כולם בשנת הלימודים האחרונה שלהם. בראיונות חצי מובנים נשאלו המשתתפים לגבי התהליך האישי שעברו במהלך הלימודים. נוסף על כך, התבקשו המשתתפים להביא לריאיון שני קטעים מוזיקליים, אחד המייצג אותם לפני תחילת הלימודים, ושני המייצג אותם בהווה. נמצאו שמונה תמות, ארבע מהן מתייחסות לתהליכים תוך-אישיים שעברו הסטודנטים (מודעות עצמית, קבלה עצמית, אני במרכז ויחס אל המוזיקה) וארבע הנותרות לתוכנית הלימודים (הלימודים מרכזיים בחיים, קורסים משמעותיים, עומס רגשי וצורך בתמיכה ובהכלה). ניתוח הקטעים המוזיקליים שהביאו המרואיינים העשיר את הממצאים.
בקטעים המוזיקליים שהובאו כמייצגים את המרואיינים לפני תחילת הלימודים, עלו הנושאים "להיות במקום מוכר" ו"הלימודים כמסע". בקטעים המוזיקליים שהובאו כמייצגים את המרואיינים בהווה, עלו הנושאים "קבלה עצמית" ו"אלמנטים של ילדות ואופטימיות". המשמעויות של תוצאות אלה והרלוונטיות שלהן למקבלי ההחלטות ולמעצבי תוכניות הלימודים מובאות בדיון. (מתוך המאמר)
שיטת המחקר: איכותנית-פנומנולוגית-פרשנית.