Abstract
לפני שנים יצא פרופ' אברהם גולדברג להוכיח שבעוד שהבבלי רגיל להסביר הלכות תנאיות על רקע "גזרה שמא/דיללמא/משום/אטו" אין הלשונות הללו או המושגים שהם מציינים מופיעים בתלמוד הירושלמי. שימוש זה ב"גזרה שמא" מצוי הן ברובד הסתמי של הבבלי והן אצל חלק מן האמוראים - בעיקר, אצל אמוראים-בבליים המאוחרים באופן יחסי. עם זאת גולדברג מודה שהמקורות התנאיים, ובעקבותיהם הירושלמי, מסבירים הלכות מסוימות על רקע חשש לעברה אלא שלדעתו של להבחין בין הסברים מסוג "גזרה שמא", האופיינים רק לתלמוד הבבלי, לבין איסורים שהוסברו בלשון "שמא" גרידא, המצויים גם במקורות תנאיים ובירושלמי. המאמר מבקש לבחון את השימוש בהסברים על דרך "גזרה שמא" - איסורים מחמת החשש בירושלמי. במסגרת זו המאמר מציע טיפולוגיה חדשה של איסורים אלה, ומבקש להגדיר ולאפיין את הבדלי הגישות בין שני התלמודים - שהרי קיימים הבדלי גישות בעניין זה. דומה שיש בעיון זה כדי לתרום לא רק להבנת עניין "שמא" וה"גזרה שמא" בשני התלמודים לגופו, אלא גם לזרות אור על דרכי הפרשנות המקובלות בשני התלמודים באופן כללי.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 215-235 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה |
| Volume | 24-25 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Hebrew language, Talmudic
- Talmud Bavli
- Talmud Yerushalmi