Abstract
בחיי יום-יום של היהודים בארץ-ישראל ובבבל בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד היה תחום משמעותה העיקרי של הכוסמת - חיטה דו-גרגרית. עם זאת אפשר להניח, שחז"ל פגשו פעם גם את חיטת הספלטה וכללו אותה בשם "כוסמת". אולם לכל היותר רק לעיתים רחוקות ראו חיטים עטויות נוספות כגון החיטים הגרוזיות T. Palaeocolchicum Men. או T. timopheevi Zhuk., הדומות לחיטה הדו-גרגרית; או T. macha Dek. et Men., הקרובה לחיטת הספלטה מבחינה גנטית, אבל בצורת התפרקותה בדיש היא דומה יותר לחיטה הדו-גרגרית. בדומה לכך היה תחום המשמעות העיקרי של החיטה - חיטה קשה וחיטה רכה. יש להניח, שחז"ל פגשו לעתים והכירו גם מינים אחדים נוספים של החיטה החשופה, הגדלים בסביבה הקרובה לאזורנו, כגון החיטה האנגלית (T. turgidum L.) החיטה הפולנית (T. polonicum L.) והחיטה המזרחית (T. orientale Perc.), הקרובות לחיטה הקשה; או החיטה דחוסת-השיבולת (T. compactum Host) הקרובה לחיטה הרכה - וכללו אותן בשם חיטה. אבל אין ודאות שהכירו מינים נוספים של החיטה החשופה, כגון החיטה T. carthlicum Nevski, קרובתה של החיטה הקשה - המוגבלת בעיקר לטראנסקאוקזיה ולמזרח טורקיה; או החיטה T. sphaerococcum Perc. קרובתה של החיטה הרכה הגדלה רק בהודו. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 243-252 |
Number of pages | 10 |
Journal | לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה |
Volume | 37 |
Issue number | 4 |
State | Published - 1973 |
IHP Publications
- ihp
- Buckwheat
- Hebrew language -- Semantics
- Hebrew language -- Terms and phrases
- Hebrew language, Talmudic
- Wheat