Abstract
מאמר זה עוסק בזיהוי האיל הצבי והיחמור במקרא ובמקורות יהודיים אחרים. נראה שסדר הופעתם בתורה משקף את חשיבותם לאדם או את שכיחותם בצריכת המזון, כך שהיחמור הוא כנראה בעל החשיבות הפחותה או הנדירה יותר. דבר זה תואם למעשה גם את מדרג מצב השתמרות מסורות הלשון של שמות אלה. הזיהוי של האיל והצבי הם ודאיים ואילו לגבי ה'יחמור' כבר בימי הביניים לא הייתה מסורת זיהוי ברורה. במאמר זה מבקש המחבר להציע דרך פרשנית מעט שונה מהמקובל במחקר; ניתוח הטקסט המקראי, בחינה פילולוגית וניתוח הממצא הארכיזואולוגי. דרך זו מאפשרת להניח שהשם 'איל' היה כינוי כללי לכל משפחת האיילים, או כשם ספציפי לכל האיילים הגדולים, והסבירות שמדובר במין ספציפי לאיל הכרמל היא נמוכה, והוא לכל היותר עשוי להיות מועמד לזיהוי עם ה'יחמור'. ה'צבי' ללא ספק כולל את כל ה-Gazella וסבירות גבוהה שה'יחמור' הוא אנטילופת הבובל. באירופה לא הכירו את ה-Gazella והשמות 'צבי' ו'איל' שימשו לתיאור מינים שונים של משפחת האיילים. ראוי לציין שלזיהוי מיני חיות בר אלה אין השלכה הלכתית משמעותית, שכן בסופו של דבר ניתן היום לאכול חיות בר טהורות שונות על פי סימני טהרה, ולפי רוב שיטות הפסיקה אשר אינו דורשות את קריטריות ה'מסורת'.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 7-20 |
Number of pages | 14 |
Journal | על אתר: בטאון לעניני ארץ ישראל במקורות |
Volume | 15 |
State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Animals -- Religious aspects -- Judaism
- Deer
- Fallow deer
- Kashrut